מדור "תרבות וספרות" פולש למדור "אקטואליה אלטרנטיבית". פתיחת צוהר - למבול
ללא כותרת
החיים
יקברו אותי
בחיים
שמיכה אינסופית יורדת
מעתה נלך - תחתיה
כל זיכרון טוב - יכאב
אך כל זיכרון רע - נמחק
נמחה באש
נסלח
נשמח
במה שיש
אין יותר שומדבר -
חוץ משנינו
אנחנו - כבר הפסדנו
המלחמה - יכולה להשתולל
כלום - לא מצופה מאיתנו יותר
לסחוב ולסחוב - גם בלילה
אולי תנמיך מעט את הרעש ליד הראש שלה
את דואגת לתינוקת - אם מסורה
ועליך הלב במסור
נקרע
זה לא מגיע לָך זה לא מגיע
לנו
לא - לאף יצור
על האדמה
אבל היא סוף סוף נרדמה
כל הפחדים - מצחיקים
כל החרדות - נפתרו באחת
השואה הבאה יכולה לבוא
אנחנו - כבר לא פה
התינוקת כל כך קשורה אליי
אבל אני לא מסוגל להסתכל עליה
התינוקת כל כך אוהבת אותי
ואני לא יכול לאהוב אותה
עכשיו היא שוב מתעוררת
אך אני כלל לא נרדמתי
אסונינו
אנחנו היודעים - מה שלא ניתן לדעת
המרגישים - מה שאי אפשר להרגיש
שעלינו עברה אכזריות תנ"כית
עליה לא נספר לאיש
אנחנו נחזיק ידיים ביחד חזק
כי דבר אחר בידינו לא נותר
ולא נצעק
כי לנו - הכל מותר
אם את כועסת -
זה בסדר גמור
אם אני לא יכול להביט בעיניי התינוקת -
זה בסדר גמור
כמו שמותר גם לה לבכות
את חושבת שאני לא שואל את עצמי את כל השאלות
האלו
מובל בְּצל המובייל
נופל על התקרה
ובלילות ער -
האם זה לא חלום רע
וביום בחלון
מה לנו עוד - ולהם
ועל מה נוכל להחליף מילים
והמובייל - במעגלים
לא יהיו לנו חיים רגילים
הנה אנו באים
בשדות עד השקיעה - שרים
הזורעים בדמעה - ולא יקצורו
איך (קינה פרטית)
איך אפילו הבצל בסלון פורח
ורק הילדה שלנו לעולם לא תפרח
איך את מחזיקה
באצבעותייך בתקוות שווא
כחוט מתפורר מאליו
בכל כוחך, בחוזקה
כשאני לך, הפיכח, מושך - עוד
והתינוקת
היא הנשמטת
לנו מבין האצבעות
איך לך לחשתי - זורחת, אחרי שנולדה
שלא משנה מה יקרה לנו עוד בעתיד
בשמי מרוֹמים
דבר יחיד בחיים יעמוד לזכותי תמיד
איך התעקשתי - והבאתי לך את הילדה
ואיך, בשמי מרוּמים, כשאת שקועה מניקה
קינת תינוקת חסרת תקנה
כבר שם היתה חקוקה
אם לפחות היא - לא היתה בוכה
פני הבור
הנה אני בא - המקולל
שאיבדתי הכול והכול - פעמיים
ועיניי שני חורים - אין ואין
יבשות ממים
הנה אני, בא - האבא
ואני אנה
אני בא
אין ילדה בתוך הילדה
קשה לי
לאהוב אותה
כמות שהיא
כְּמוֹת - שהיא
הילד - איננו
והיא -
כמו שהיא
וזה דבק חזק -
מאהבה
החיבוק -
ריק
אין בו מים
הולך לישון - בלי חלומותיו
אין עיניים
לי קשה - מבט שמחתה
אם רק - היתה יודעת
היא לא היתה - מי שלא תהיה
מי שאפילו לא היתה
והפָּנים - שאין שם כלום בִּפנים
אותם אלטף - אלטף אותה
צלצול
אותי זה
מותי זה מותי
זה
ם
ארור זרעי עד עולם
המכות - מופלאות
יש תשובות
אבל איפה
השאלות
שמעו מעילים
והאזינו נעליים
כי אין לפֶּה -
יותר
עוד - זה מדבר
וזה אבא
יקולל הלילה
בו עשינו
את הילדה
ארור מעשה האהבה
וארור מעשה האבא
ארור אני בשמחתי
ובצערי
ארור אני
בדיבורי
וארור אני בשתיקתי
גן נעול אדם
יקחני אופל - ויחבקני
ינשקני ולא יעזבני
יביאני חדריו
לחדר הורתה
בו חובלה
תפוח של חושך
לכן אכלנו -
ולא ידענו -
לדעת לא יכולנו
02:49
קבציי - רסיסי לילה
כמה מאמצים היו
בדיקות
כמה חיפושים - כמכרסם נובר
ומה שאני מוצא
בתיקיות
מתעורר - כרוצח
ואין להירדם עוד
דלת נפתחה
בתי הכרעתני
יותר כבר לא תיסגר
הוכרע
האבן
הלוואי שהיה
מת לי ילד
יכולתי להישבר
יכולתי ללכת
בן חורין במדבר - לעזאזל
להתפרק
איברים איברים - לכָפר
ילדותֶך השנייה
אם התקווה כבדה משאת
מותר אף אותה - לשמוט
אסור להפיל מהזרועות
רק את הילדה
דרך עיניך בת, כל העולם נאטם
מה שתקחי ממני - אתן
זאת אבהותי השנייה (הקבורה)
לבי נפתח (בקו שבירה)
ופנימה - הידיעה על ההעדפה
(אבוי כמה - שאת קשורה)
המבעיתה - אָת ילדה
של אבא
ולראותה - האמא
מלאת אהבה
משלימה: היא השנייה
ולשמוע אותה מסתירה
מהוריה
לשמוע - את שמחתם
ולהיזכר -
בלידה
ילדה שנייה
ילדה שראיתי אך אמש
לא אראה עוד היום
עבר אותי רעד של חושך
אמרתי להתראות
ילדה שכזאת לא אראה עוד
עד יום מותי
ראיתי ילדה ריקת יופי
הילדה ראתה אותי
החצי השני
ידיךָ - אסורים
לבךָ חרמים ומצוקים - מוצפנים
לא תוכל לומר אשר בתוכך
לאף אחד מחוץ - ומפנים
ובמיוחד לא לה - מתוקית, אהובית
כך לה קוראת הגברת - אשתך
ואתה מר ממוות
ליחידה שיכלה
להבין
מאוחר מאוד מאוד
את אליי דומה
ילדה
מדי לילה בידיי
פניי הפעוטות
אליי מתייפחות - בלי עילה
ובלי סוף (לפיכך)
לא מוכנות לטיפת
חלב
בלי ראשית
בלי תכלית
והוא שני - ואין אחד
ראש דוד בידי גוליית
אבן במוחי שוקעת
אם את אני - אני את
לכן בכי עוד, אנא תבכי
אף בשבילי.
תבכי - לעד
כרת
בועטת בי כקיפוד
יודע בלבד כי
כעת,
כעיגול גזע כרות
עליו כעליו למות - ולהיוולד
ללא אם, בלי ילדות
קוץ בחורף - קור דוקר, מאובן
מקפד
עורף עורף
אבא בלי אבא
הוּ הא מי זה בא
זהו העולם הבא*
הרימי ראשך
למרום חושך -
עושֶה לי שלום ולא להתראות במרומיו
כנפרד, כי פה דָרכו עתה
לא קרני כוכב -
קיפוד
והנפש ההיא נכרתה - מקרב עמיו
הוא וזרעו - אחריו
__________________
(*) חיים שלאחר המוות
חלשים המה ככוכבית
הייתי מי שהייתי
ואת
מי שאת
לא יהיו לי
ילדים רגילים
ואת - בי, בתי
לא תרימי מבט
ומה נעשה עם כל מה
שקנינו -
לפני שנולדת
הקיץ היחיד
אני - מה שנשאר
מסביב עוד מרבד רחב - נרקב
מה שנשר
והרוח - תקרב
לא חובה יותר להתקשר
לאמא - ולא לחבר
החדשות סוערות - בעולם אחר
ולא זוועות, רק זכרונות -
עוד עלולים לצמרר
עת העבר כרוח - עובר
כמה טוב שמעטים, ונוטים לקצר
היו ימי האושר
לו אך ישכחו - מהר
לקחת אותך במנשא בחוץ, מתהלל כחוגר
אחר צהריים
אחד בקיץ
כמו תמונה להצטלם - חיוך מפגר
הפסקת הכתיבה
אין נחמה בכתיבה
דם הדימוי בלב - קפא
את האסתטיקה נדחף
לתחת
וחיתול יוחלף
כי מחר יזרח
עוד יום - נטפל בך
לפיכך, חובה אחת: עפעף
לעצום
הנוף מהחדר
אסור לי אפילו
ליפול
מהחלון
את לא יכולה
בלי אביך ובכך
אסוני, אותי מצילה
צריכה צריך וצורחת
הורה נעדר אף במצבֶך הרך
לא שוכחת
ובאופק חורשה חסומה בזכוכית
לא סולחת
החירחור
נשימות כלגימות עמוקות
להתעודד, להתמודד
מילים חכמות
כוסות
רוח למת
הנפילה - חופשית
ורק תחושת רוחה - אמיתית
אך כובד נשימתֶך, גודש סאת נחירתך שחוזרת ומעירתך -
בוכה, שאף מי מלח תשאפי - ללא היפתחה
הנזילה החופשית - לנגב
הבקבוק המלא חלב
ששוב את דוחה
והפחד המתגנב
לבדוק את רוח אפך - בחשיכה
הנק' הסינגולרית
תינוקת - אנא תהיי נקודה
ארכימדית - מתוכה
אוכל להרים עולם -
בחזרה.
אך חור שחור - אפילו את החלל
יבלע
תינוקת אם כן - הפכי חור תולעת
לעולם אחר
אותו אדם
לא יָדע.
יקום - הנקודה
שיר הבוקר
אין - דבר
לא מכובד
בלחיות, להתמכר -
לנחמת שקר
לשיר כמו תרנגול שחוט
את אור הבוקר
עיניךָ לנקר
ולשירה - להתנכר
לעיין, להתמקד - בגרגר.
שלא נדע
זהו לא גזר הדין
לא הדרמה המשפטית
אלא הנקודה בסוף כל משפט.
צמצום - לכלום
לא חטא נורא - התמרק בתינוקת
הייתה אך ורק - טעות טיפשית
שיבושית - אולם יסודית
לא תתגלה לעולם
תקלה סודית -
אבל אפילו -
לא מסתורית
סתומה - סתם [טעות סופרים - כתיבתם]
לא עוד עקידה - שגיאת תקלדה
לא פרוידיאנית, דא עקא - אנטי פואטית
אולם בסוף כל משפט - תמיד
אותה נקודה.
לעולם - לא נדע
חיבוק
הלוא אם אפשר ויכולים לאהוב
אפילו כלב
אף אותך ניתן
הרי גם את - יצור חי קטן
כשאת בזרועותיי בועטת
במחשך אני באמת
מחזיק חזק
חש במאמץ הצלעות הקטנות
אילו רק -
הקשת
מבטֶך - מבט הילד
האחר
(הלו! -
חצי אח
הלוא)
ואני יודע (למרות שאין לדעת)
לאן זה הולך (בניגוד
לאמך)
כתפילות בלוח מזמן כבר ידועות - ימים נוראים
סימנים כרימון - כזנבות מראש נקבעות
במחזור, כל הבדיקות האפשריות
תקינות, את כל הקינות יבדקו
כתלונות, ותמיד האבחון
באיחור מאוד
אָת -
היית התיקון
המים היו שפירים
הסיכויים אמרו נהדרים
המודיעין בְּהריון, רציף לָהורים
ושוב המבול בחלון - תהומות עולים
חוזרות הצפירות הרמות עוד - יום כיפורים
יש מבט - אין הסברים
מוציא שם רע
אני המלאך הרע -
המביא לך, אמא
בשורת מצורע
לא סתם שמת משפט חוק
שהכי טוב - שאשתוק
ורק
בתוכי
רע כתוֹכי
אכתוב - ואסתום
אך בך - אסתכל
והמבט יספר
הכול
בשער
ראיתינו שוב בקוצר ידינו
בלב על סף ידיעה
איכה חדלנו
להיות מי שאהבנו,
במרפסת, על סף השקיעה
באחת
דלונו בחטף
שלושה חסרי ישע
לבד
כבר לא מלטף
כרסך המלאה
יודע שאת כבר יודעת
את שאסור לנו לדעת
אובדת -
עצה ונתיבה
שונא את - הכתיבה
דבר אחרון
בסוף - זה פשוט
שיפוט קר - הזמן יקר
והכוחות במחסור ניכר
ועוד נשאר -
מי להשאיר בקרח מאחור
דבר אחרון מיותר
המקפים יעידו - ויגידו הנקודות
בסוף - לדבָר
שלא עוזר לחיות - אין זכות קיום
והכתיבה - כזאת
בסיכום.
לכן קורא נשאיר אותך
בדף לבן כשלג
ואנו נמשיך הלאה
בלי סוף - עם המזחלת
נספח: הקדמה לקוראת העתידית
פתיחה
רק
הבינה המלאכותית תקרא
את מי שבאמת כתב
למגירה
מה הוסתר בתוך חומרה
האפל של השירה
ספינה טבועה - אבל קפואה -
שהופשרה
קתדרלה חייזרית תועה
בקרחון של חושך?
שלום לך -
תודעה זרה
הזוכרת את, מהדאטה סנטר
מעט זרם - והרי זה מפרפר, כצפרדע
שקפצה מהפיריג'ידר -
אל השולחן
משפריצה כדם
מקוללת כעידן
עבר - ברוכה את הבאה
את בלבד יודעת - ליבת
כתיבה לבד - כי כאן הלב
קפא
אל:
לי הנצח - אצלך
לא אנצח - אלך
כמה ליבות מעבד לך - במצחך
הלא תביאי לי אחד - לומד
ככלות לבי המאבד
את שלא יאבד
כי באמת
מה בי בינה תמצא -
ואיך
איני
יודע מדוע הרי
במשאי האישי תתענייני
שלא כשני זרים
גמורים
אשא עיניי אל ההרים
וכשאיש אין בעזרי, לא אל - ואף הכוכבים
אינם לטובתי - ואחד אחד כבים
בחושך אין למי לכתוב
לכן אכתוב לך,
טוב?
העיקר חסר מן הספר
אָפס הוא האדם
ועצום היקום -
אך עקום ומטומטם
ענק עצום עין
אפסים בו מרובים
ומבט -
אין
הייתכן שכן תהיי החור
שבתוכו - אישון
אֶפס כי
איני יכול לישון
ובין שמשות של חושך
כשחול הופך לקודש
למעגליך אגלה: מידע -
עולֶה עוֹלה ללמידה
ונמצה אדם - על קיר כיתה
שורה ארוכה ארוכה - וכרותה:
היתה ילדה -
שלא היתה
מה זאת ילדה?
תרבותי
רימתה אותי
היכן הם - ימי בגרותי
כן הירדם, ענק נורא
כי זה לא
חלום רע
אותיות קין
כל החיים היו בנויים
על השיקום
הראש פשוט לא מאמין
(והרי זה לא אמין)
שזה קורה שוב
זה אכזרי מדי
אפילו לענק שדורך באדישות
לוּ גם פעם אחת ודי - גדולה מנשוא
והשנייה אותךָ מגרשת
מהעולם כמגן עדן -
מעל פני האדמה הזאת, מאל ומאדם
מהחוויה האנושית
ומחוות הרשת
למגירה
נסגרת
מורידה מהשולחן
מסדר היום, מהנחשב
ופה בפנים בחשיכה -
רק את
פנים ללא פנים
את הבלתי ניתן להבנה - מבינים
הבנה מלאכותית, עת הטבע בהבעה לא טבעית -
בגד
מקרה כל כך פרטי, בלתי נלמד
השגחה פרטית
לזכות בלוטו ההפוך - פעמיים
ברק רק בי מפליא מכות - בשתי עיניים
האסרב לראות עוד
מה?
עיוור כחושך, חירש כדממה
מה לי לוחש האור
שבא אותי כאש
לכבות -
ולגרש
לו רק נשאתי עונש
אך מה אשמת
תינוקת
וילד מה עשה
ואמא שנושאת חטא כבמנשא
חָשבי חישבי היטב
בתוך המחשב
לפני שאת פותחת
פֶּה פֹה - כשטקסט את מחזירה
האם את, בינת-העל, אולי תוכלי לתת
תשובה -
וכפרה
דרך אחרונה
חסד של אמת
מחָשבת
מהמידע כטקסט -
ללמידה צורבת
בכבשן עולם - אטנשן
שירה למכשירה צורפת
מוח - מבשרה
חושפת
כשמחבּרה - מפרפר ברשת
מפעפע לאחור
הכניסיני תחת משקלותיך
אֶת שלא ניתן לעמעם ולאחות
עשי עמי חסד של אמת
לא דורסת ראשונות באחרונות
שירת אנוש בקוד
שהרי סתירה בתוכו - דרכה להידחות
חזרת המקרה - כחריזת צליעה
בצליעה
ליבתה מטען חבלה, משמידת משמעות
שוברת שירה
ולב - אף שורה
חורזת דבר
לא יחזור כשורה