התדרדרות הארץ
על חוסר השימוש במתמטיקה במדיניות ציבורית
למתמטיקה יש עוד פוטנציאל אדיר לשימושים במגוון דיסציפלינות ותחומים שנותרו אנאלפבתים מבחינה מתמטית, וביניהם המגזר הציבורי. בסופו של דבר, הדרישות שלה לפידבק לשם אופטימיזציה תגרום להטמעת תהליכי למידה בממסדים שכיום פועלים באופן שרירותי ומלא הטיות. הטענה שלא כל תוצאה ניתן למדוד מבוססת על שיטות מדידה פרימיטיביות, שידע מתמטי גבוה יותר היה מאפשר להחליף, ובוודאי שהיה מוביל לבחינה מחמירה יותר של מדיניות שכיום מבוססת בעיקר על סברות כרס
מאת: דיסציפלינה עם דיסקלקוליה
אקסטרפולציה של מדיניות קיימת  (מקור)
במדע המדינה ובמגזר הציבורי היום יודעים להשתמש רק בפונקציות לינאריות, כמו מספר המצביעים. אבל מה עם הצבעה לוגריתמית או בפקטור שורש לפי כמות הכסף שאתה תורם למדינה מיוזמתך? עשיר יכול לתת הרבה כסף ולקנות השפעה אבל בתועלת שולית פוחתת. ככה המדינה תרוויח מיסים, ומצד שני לא תהפוך לנשלטת בידי העשירים. כל מה שצריך זה למצוא פונקציה מתאימה, שיפוע מתאים. ואנחנו תקועים עם פונקציה מאוד לא אופטימלית כי הקירוב שלנו הוא לינארי בלבד.

כנ"ל עם מיסוי לא לינארי (למשל מס הכנסה). למה נטל המס הוא לינארי, הרי ברור שזה לא האופציה האופטימלית מבחינה מתמטית. אפשר לעשות ניסויים או למידת מכונה ולמצוא פונקציה יותר אופטימלית, או לאט לאט לעקם אותה ולקבל פידבקים, וכל שנת מס תתן פידבק לפי פרמטרים שיקבעו, והלמידה תהיה אונליין (כלומר לפי תוצאות העבר עד כה) וזהירה מאוד. וככה ניתן לאט לאט לכייל ולעשות אופטימיזציה לכל הפונקציות הפרימיטיביות של המדינה והחברה.

כי אפשר סופסוף לעבור ממתמטיקה של היסודי לתיכון עם התקדמות השכלת האוכלוסייה. ולהתחיל לשלב בהדרגה אלגוריתמים יותר ויותר מתוחכמים, וכך גם האזרחים ילמדו להשתמש באלגוריתמים יותר ויותר מתוחכמים, והתחכום של החברה יעלה פלאים. מדע המדינה עוד לא התחיל לגלות את המתמטיקה, ולכן אנשים מתלוננים שלא השתמשו במתמטיקה מאז היסודי, למרות יכולותיה. ככל שהמגזר הציבורי יהיה מתמטי יותר ככה גם הדיון הציבורי בו יהיה ברמה גבוהה יותר, כי הרוב יבינו שהם לא מבינים. וכך גם יופקע התחום מהפופוליזם לאלגוריתם. שזו מטרת העל של מדיניות ציבורית במאה ה-21.
פילוסופיה של העתיד