חלומו הרטוב של כל מו"ל
על דעת המקום ועל דעת הקהל - מנדים אותי אפילו מפייסבוק. לאיזה מקום יותר נמוך אפשר לרדת? איפה העם נמצא? איפה האנשים שבאמת
מתעניינים בפנטזיות ובעולם תת מודע מודחק ונרדף, אבל עם ליבידו? ואני נזכר בתוצאת החיפוש הכי פופולרית שמביאה לי גולשים
לאתר, והם מייד מתאכזבים ובורחים, ואני יורד עוד יותר למטה בגוגל - "סקס חרדים"
מאת: צורה גיאומטרית שחורה ויבשושית
חלמתי שאני בא להיכנס לפייסבוק ומופיע מסך וכתוב בו שפייסבוק קיבלו עלי דיווח מאחד החברים שלי שעיגול שחור זה לא השם האמיתי
שלי ולכן, בהתאם למדיניות פייסבוק, החשבון שלי נסגר. אבל אם אני חושב שזה כן השם שלי - אני צריך להוכיח להם שאני עיגול שחור.
איך? באמצעות צילום תעודת זהות, אדון עיגול שחור. ואני מסתכל על המסך ולא מאמין שכל מה שעשיתי ירד לטמיון. מה אפשר לעשות?
אני עוד יכול ללכת למשרד הפנים ולנסות לשנות את השם באמת לעיגול שחור (עיברות של שוורץ?), אבל זה מסוכן מאוד, ואז בסוף האדם
בפייסבוק שבודק את התעודות לא יאמין שיש כזה שם ויחשוב שזייפתי - וגם זה לא יעזור. חמור מזה, זו סכנת נפשות כי הם יכולים
לתבוע אותי על זיוף ואני נותן בידיהם חרב לגלות את זהותי האמיתית ולמחוק אותי לא רק בתוך פייסבוק אלא מחוץ. ואז גם החשבון
שלי בחיים האמיתיים יסגר, בהתאם למדיניות החיים האמיתיים, ולא אוכל להראות את הפנים שלי באף מקום ואאלץ ללכת עם עיגול שחור
ברחוב. ואפילו אז לא יאמינו לי שאני באמת עיגול שחור. ועולה בדעתי שאפילו אם אאבד עצמי לדעת - החברה קדישא לא תסכים לכתוב לי
על המצבה מעבר לגדר עיגול שחור. ואז אהיה מנודה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא ומה שהכי עצוב - גם בעולם הפייסבוק. לעולם לא
אוכל להיות עיגול. העולם נגד עיגול שחור.
אפילו שירדתי והתדרדרתי רק מטה מטה כל השנים, מחלומות קדושים וטהורים שנכתבים בזוהר הרקיע בלילה ומעופפים ברומו של עולם, אל
כתב יד חומרי בלשון חלומית פרטית בעליית הגג, ומשם התדרדרתי לספר חלומות שמנסה לדבר בשפת בני אדם, ומשם לעיתון לחלומות
בידוריים בענייני דיומא, ומשם לחלומות באתר הנידח בענייני דליליא, ומשם לפייסבוק בחלומות שהם פוסטים (!), עדיין לא הצלחתי
להגיע עד לקרקע המציאות ולא הצלחתי למצוא לי איזשהו קהל, אפילו לא אדם אחד - או, יותר חשוב, אחת. ולכן על דעת המקום ועל דעת
הקהל מנדים אותי אפילו מפייסבוק. לאיזה מקום יותר נמוך אפשר לרדת? איפה העם נמצא? איפה האנשים שבאמת מתעניינים בפנטזיות ובעולם תת
מודע מודחק ונרדף, אבל עם ליבידו? ואני נזכר בתוצאת החיפוש הכי פופולרית שמביאה לי גולשים לאתר, והם מייד מתאכזבים ובורחים,
ואני יורד עוד יותר למטה בגוגל - "סקס חרדים" - ואני מבין לאן עוד אפשר להתדרדר. אם סגרו לי את הפייסבוק - אני צריך לפתוח
אתר פורנו.
ואתר הפורנו של העיגול השחור הוא סקס לאינטלקטואלים. השחקנים מוסתרים עם עיגול שחור בפנים, ומשחקים את הסקס של כל הגדולים,
אנשי השם והגאונים מכל אורך ההיסטוריה, וככה הקטנים יכולים להציץ לגדולים, ולהבין מאיפה הגיעה הגותם. יש לנו כל מיני
קטגוריות באתר, שכל אינטלקטואל יוכל לבחור את הסטייה המועדפת עליו. למשל סקס של סופרים, כמו גו'יס, דילן תומס, סקוט וזלדה
פיצ'גראלד (משחק מעולה), נבוקוב (הארד קור), לסבי עם וולף (מי מפחד?), עגנון עם המאהבת הצעירה בשם "שירה", ביאליק עם אירה
יאן (קטגוריית חובבים), יעקב שבתאי באורגיה ("איי, הלב שלי"), גנסין עושה את ברנר, ארתור מילר ומרלין מונרו (סרטון סלבז
שדלף), פרוסט עם אלברט (גייז בצרפתית), פיליפ רות הוא שחקן מבוקש מאוד עם הרבה סרטי המשך, הכול לפי מקורות היסטוריים מהימנים
(יש לנו מחלקה שלמה באקדמיה שעובדת רק על זה), משוחזר תקופתית עם תלבושות תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ובמקרים מסויימים
הקטנטנים (יש אפילו ציור אחד שבו רמברנדט רשם את איבר המין של עצמו! אבל צריך להיות מומחה ליצירתו כדי לגלות זאת).
לכל אחד נברנו בארכיונים וביצירות ומצאנו את הסטיות המועדפות והפרופיל הפסיכוסקסואלי, וככה סוף כל סוף אפשר להבין את המקור
ליצירות באמצעות הסקס, ובאמת, מתברר שזה ההסבר הטוב ביותר, מבחינה אינטלקטואלית! פתאום כל ההיסטוריה נראית אחרת, וכל החשיבה
משתנה, כי הדבר הראשון שאתה שואל על דמות, על יוצר, על אדם, היא איך הוא היה במיטה. וזהו הכר הנרחב ביותר לספקולציה, להשערות
מלומדות, ולתובנות חדשות ונועזות לגבי דמויות מופת ומקורות מחשבתן. אין דבר יותר מעשיר מקריאת יצירתו של אדם ומחשבה על איך
הוא לדעתך היה בסקס, מה הוא אהב, מה הפעיל אותו, זו חדירה לעומק הליבידו האינטקטואלי והיצירתי, וזו הופכת להיות המחשבה
הראשונה על כל בנאדם (אפילו ברחוב, אפילו בעבודה, אפילו קרובי משפחה. כי דווקא היצירות מלמדות אותנו איך לנחש העדפות
מוסתרות). והכל מתחיל מהשאלות הכי בסיסיות בתרבות: איך פרויד היה במיטה? איך טולסטוי? איך קרוואג'יו? איך קפקא? ואנחנו
מספקים תשובות!
והקטגוריות באתר רק הולכות ומתרבות. יש למשל פילוסופים שהסקס שלהם מאיר את הגותם באור חדש לגמרי (אפלטון בועל את תלמידו
אריסטו, קאנט קושר את עצמו במיטה, או כשתלמידו של ויטגנשטיין יורד לו ועולות לו תובנות חדשות בפילוסופיה של השפה). ולאור
הדרישה בקהל הגולשים (כלומר בעם) אנחנו מוסיפים גם פוליטיקאים (הסרטון הכי פופולארי אצלנו באתר: לאחר תקיפה של חיל האוויר,
ראש הממשלה מגיע מאוחר הביתה ונענש קשור בקולר בליקוק הנעליים השחורות הרעות של רעייתו המלכה, ומסתבר שכל הקריירה שלו היתה משחק
שליטה שיצא משליטה - ראשות הממשלה היא סטיית מין. גם הסרטון "אל תתקלחי" של נפוליאון וז'וזפין הולך טוב).
ומכאן אנחנו מתפרשים לכל התחומים: איינשטיין שמתאהב סדרתית בקרובות משפחה, פרויד וגיסתו (כולל קוקאין), קפקא שאהב נשיכות ושריטות וסקס קשוח, וולבק עם הקטנטן שלו (ז'אנר של סקס קומי), בן גוריון ומשה דיין ובעית השפיכה המוקדמת שלהם (כן יש אקדמאים עם
סטיות מוזרות), קלאסיסקס (סקס של מלחינים לקול יצירותיהם שמתוזמר עם התנועות, עם ביקוש אדיר לביצועים של פאגאניני), או סקס
של ציירים עם המודליסטיות או המודליסטים (יצירות מכל תולדות האמנות, למשל מיכלאנג'לו בועל את הדוגמן לאלוהים בקפלה
הסיסטינית). ואפשר גם לעשות חיפוש הפוך, של גדולי הדורות לפי סטייה, ואז חיפוש בדס"מ שליטה נשית מוביל בין היתר לביבי
ולברונו שולץ ולדוד פוגל (שנמצא גם בקטגוריית אם ובת) וכן הלאה, ויש כאן מטרה חברתית חשובה של נירמול הסוטה, או סטיית
הנירמול, או כל קישקוש אחר שאינטלקטואלים סוטים מספרים כדי לצפות באתר.
ויש לנו מחלקת תחקירנים שלמה שעוסקת רק בחיפוש סלבס מתולדות הרוח שיש להם סטיות מיוחדות, כי הקהל כבר מזמן לא מתרגש מסתם
נואפים סדרתיים, או שהוא מחפש דווקא אנשי רוח בעלי דימוי א-סקסואלי שנתפסים פתאום בארכיון עם המכנסיים למטה מתייחדים במין
מיוחד במינו, ואז אנחנו מנגישים את זה לציבור הרחב ועושים שירות לכל עולם הרוח, ואפילו אנשים רגילים כבר מסתכלים אחרת על
אנשי ספר, ורוחשים יראת כבוד לתרבות ולקלאסיקנים. וכבר לעיתים קרובות שומעים ממישהו שבא לקרוא איזה סופר או פילוסוף שהוא
הגיע אליו בעקבות הסרטון שלו, ושהספר מהמאה ה-14 גורם לו לריגוש אחרי שהבין את הסקס שמאחוריו. ומתחיל רנסנס חדש של התעניינות
בכתבי ההוללים מהעבר, שנקרא רנסקס, וכמה פרופסורים חלוצים שעמלים על שינוי הפרדיגמה המחקרית כולה (כל טרנד פורנו מגיע בסוף
לאקדמיה) מחליטים למתג את הפקולטה למדעי הרוח בשם חדש והולם יותר - "מדעי הסקס" - ומתחילה נהירה של תלמידים, ונפתר משבר מדעי
הרוח.
ושוב להיות סופר זה דבר סקסי ומשורר הוא בכלל אייקון סקס וגברים צעירים שוב חוזרים להתמסר ליצירה על מנת להשיג בחורה,
ומתחילה פריחה תרבותית אדירה, ובחורות רודפות אחרי ציירים ופילוסופים, כי ידוע שהם יצירתיים במיטה, וגם נשים יוצרות ידועות
כבעלות ליבידו מטורף, וכל איש הייטק חולם על אחת כזאת שתטריף את לילותיו ותשרוף את כספו. וכבר ברור שגאונות וסקסואליות הן
מילים נרדפות, והאינטלקטואלים שוב (כתמיד) מתלוננים שאחרי הדמוקרטיזציה של הסקס בפורנו הרגיל פתאום חזרנו לתשוקה
אריסטוקרטית, וזה יוצר לאנשים רגילים ציפיות לא נורמליות מסקס והורס להם את החיים ובמקום לדמיין שחקנית פורנו הם מדמיינים את
סאפפו.
ורק עיגול שחור אחד נשאר מחוץ לחגיגה, כי אף אחד לא מצליח לדמיין אותו במיטה.