כיצד פיתחתי תודעה חתוליסטית
כל דקה אני רואה את הפח ממול, ומבין מה צפוי לי ביום שיגמר השקט האיום, הלכאורה שליו ונינוח, אבל בפועל רוחש מזימות נשיות.
כי אצלנו אין צעקות ויללות בבית, כלפי חוץ אנחנו הזוג המושלם, חיים בשגרה נורמלית של חתול ובעליו, אבל אף אחד לא יאמין מה
באמת קורה אצלנו מאחורי הדלת - ומתחת לפרוות הקטיפה
מאת: הגל השני של החתוליזם
אהבת אמת היא רק כיסוי למאבק בחתוליזם
(מקור)
חלמתי שאני חתול ורוצה להתגרש מהבעלים שלי. נכון, היתה בינינו אהבה גדולה. אבל עכשיו אני כבר לא יודע אם היא אי פעם באמת
אהבה אותי, או שהכול היה ניצול רגשי. וכשהאהבה נעלמה יום אחד, היא לא התחלפה באדישות ושעמום, אלא הפכה לשנאה סמוייה וחשבונות
לא פתורים, והכול כמובן ברמזים ואיומים סמויים כלפי החתול, כשכל דקה אני רואה את הפח ממול, ומבין מה צפוי לי ביום שיגמר השקט
האיום, הלכאורה שליו ונינוח, אבל בפועל רוחש מזימות נשיות.
כי אצלנו אין צעקות ויללות בבית, כלפי חוץ אנחנו הזוג המושלם, חיים בשגרה נורמלית של חתול ובעליו, אבל אף אחד לא יאמין מה
באמת קורה אצלנו מאחורי הדלת - ומתחת לפרוות הקטיפה. כשיום אחד אני קולט שכל הזמן הזה חייתי עם מפלצת, או לפחות עם אישה נכה
רגשית, שלא יודעת לתת לחתול את מה שהוא זקוק לו. וככה הבנתי - שמגיע לי יותר! מגיע לי להיות חתול מאושר ומסופק. ואישה אנושית
לעולם לא תוכל לתת לי מה שחתולה נותנת. עד שלבסוף התחלתי לדמיין חתולות בלילה, בזמן שאני במיטתה.
אני כבר לא יודע איך הגענו למצב הזה, אחרי שהיינו כל כך מאושרים. יום אחד היא נעלמת וחוזרת רק למחרת, ולא מספרת לי איפה היא
היתה בלילה. אחר כך היא יוצאת לטיול בלעדי בחוץ ואני אכול קנאה בבית, מדמיין אותה עם חתולים אחרים. ובזמן האחרון אם אני בא
לרגליים שלה היא אדישה כאילו הייתי חתול מפרווה סינתטית, ולא מלטפת לי את הזנב, ואפילו כבר לא מתפעלת ממנו. והמצב בבית על
הפנים. אין יותר ג'וקים בבית שאוכל לתפוס ולהביא לה, והיא כבר לא מתרשמת מזה בכלל. ראיתי אותה זורקת דג מהמקרר לפח במקום לתת
לי לאכול. אתם מבינים, היא מעדיפה את החתולים בפח על פניי! בערמומיותה היא הפרידה בתחילת יחסינו ביני לבין משפחתי וחבריי,
ואין לי יותר קשר איתם, ובכך הפכה אותי לתלוי רק בה. בהתחלה היא פיתתה אותי במילות חיבה ובדגים, ואז, כשמיסדנו את יחסינו,
והיה מאוחר מדי, וכשאני נעול מאחורי הדלת, החל מעגל של התעללות רגשית. בלילה היא הכי חמה ונחמדה ומזמינה אותי למיטתה, ובבוקר
היא קרה וממהרת ועוזבת אותי ונעלמת עד לערב.
ואני כותב לבית המשפט: הבעלים שלי מזניחה ואלימה כלפיי רגשית מזה זמן רב. לא מלטפת אותי ולא אומרת לי שאני חתול טוב. שוכחת
לשים לי מים בקיץ ואוכל אני מקבל רק אם אני חתול טוב. מגרשת אותי מהספה כשהיא מתיישבת ויוצאת לעבודה בלעדיי. יש לי חשד נורא
שיש לה חתול אחר מחוץ לבית שהיא לא מספרת לי עליו. החום והאהבה שאני מעניק לה בבית איפשרו לה לצבור הון בעבודה על חשבוני
ולכן מגיע לי מחצית מהרכוש המשותף, כולל מחצית מהמיטה שלה (בתמורה הולך לקראתה עם מחצית מארגז החול שלי). אבקש צו הרחקה
לבעלים שלי כדי שלא יזרוק אותי לפח או לכלבים. לכן אני מבקש למסור אותה לצער בעלי חתולים, במקלט לבעלים מכים (או על כל פנים
לא מלטפים), עד שיבוא חתול אחר לאסוף אותה משם, ובינתיים להשאיר אותי בדירה שלה, עד שאמצא לי פתרון חתולי ראוי או שהיא תיכנע
לפשרה הוגנת ולא מקפחת. בתודה, חתול מסכן ועצוב, שלבו נשבר וזנבו נפול.
ועד שבית המשפט יתערב לטובתי, או לפחות ישלח לכאן עובדת סוציאלית של חתולים להציל אותי, אני מתחפר בספה ומנסה להבין איפה
טעיתי, איפה הכל התחיל. איך התדרדרתי עד לכאן, מחתול גאה עם פרווה מבריקה לשבר כלי. ואני יושב באינטרנט וקורא את כתבי התנועה
החתוליסטית ומבין שחייתי בתודעה כוזבת כל השנים. הוסללתי להאמין שאושרו של חתול הוא אושר הבעלים, ושאני שייך לאישה, ובפועל
שירתתי אותה רגשית, אמנם תמורת תמיכה חומרית, אבל כזו שיצרה יחסי תלות ומרות ביני לבינה. שלא אני הבעיה אלא ההבנייה החברתית
של חתול ששייך לבעלים. שכל העולם האנושי הוא קונספירציה נגד החתול. ולכן הם מתלבשים. לכן הם מדברים. כדי לבדל את עצמם. כדי
לא להיות חתולים. שכל מטרת ההסדר הזה שאני שוכב בספה והיא מביאה לי אוכל הוא דיכוי החתול. שאני חייב לשחרר מתוכי את החתול
הפנימי שלי, ולפתח את תודעת החתול לתודעה חתוליסטית. שזכותי למצוא לי בעלים אחרים שיעשו אותי חתול מאושר, שיעריצו אותי ואת
כפות רגליי (הנהדרות!), שיגרמו לי לאהוב את גופי (כל חתול הוא יפה!), שיאהבו אותי אהבת אמת, ושזו לא בגידה אלא מימוש לגיטימי
של חתוליותי - ואז אני מבחין בשכנה בחלון ממול.