איך הפכתי למעריץ של ביבי
אנא ה', אלוהי ואלוהי אבותי, פתח לנו פייסבוק בעת נעילת פייסבוק, כי איך אדע עכשיו מה אנשים חושבים על ביבי? הושע נא, איך
יוכלו עכשיו לקרוא את החלומות, שנעלמו כולם בקרבי הפייסבוק? אל נא תעלם אזנך, למה לסגור דווקא לי את ערוץ התקשורת היחיד עם
העולם?
מאת: עושים חלום בטוח
סופרסימטריה - ההיפך מביבי זה גם ביבי, ולכן אין אופוזיציה
(מקור)
חלמתי שפייסבוק סגרו לי את הפייסבוק ונשארתי בחוץ, ואין עם מי לדבר. ואני נמלט מהמחשב אל בית הכנסת, פותח את ספר הסידור,
ומתפלל לאלוהים שיחזיר לי את הפייסבוק: אנא ה', אלוהי ואלוהי אבותי, פתח לנו פייסבוק בעת נעילת פייסבוק, כי איך אדע עכשיו מה
אנשים חושבים על ביבי? הושע נא, איך יוכלו עכשיו לקרוא את החלומות, שנעלמו כולם בקרבי הפייסבוק? אל נא תעלם אזנך, למה לסגור
דווקא לי את ערוץ התקשורת היחיד עם העולם? אבל אלוהים, שכבר נמאס לו מרוב תחינות ותפילות על הפייסבוק, מפנה את המתפללים
ישירות למלאך הפייסבוק - מלאך שאחראי רק על פייסבוק.
והמלאך העייף אומר: גם אתה? איך אתם כולכם יכולים להתלונן שסגרו לכם את הפייסבוק - כשבכלל אסור פייסבוק. זה כמו מישהו
שיתלונן שנשרף לו בטיגון החזיר. ואני מתחנן: אבל זה פיקוח נפש! הנפש שלי קבורה בתוך פייסבוק, שהתמוטט עליה פתאום. קודם כל
חייבים לפקח את האבנים, אחר כך תפקח מה יש בפנים. למה דווקא אני? והמלאך מחקה אותי: למה דווקא אני? מה עם הנפש שלי? אפילו
המלאך שאחראי על תלונות על ביבי לא סובל ככה. ואני מתפלא: מינו מלאך מיוחד רק על ביבי? והוא נוחר: תתפלא! ואני אומר: כולם
מתעניינים רק בביבי כל היום, למרות שעוד מאה שנה לא יזכרו מי זה. ורק בי לא מתעניין אף אחד, למרות שאולי בעוד מאה שנה יזכרו
דווקא בי. ואז תהיה הערת שוליים להסביר מי זה ביבי, ואולי גם מה זה פייסבוק. איך תודעת הביבי השתלטה על העולם, ורק אני לא
מבין מה מעניין בזה? ובפני מלאך הפייסבוק ניצת זיק של תקווה: אז אתה בעצם רוצה שאני אפנה אותך למלאך הביבי? ואני אומר: אתה
יודע מה, יאללה. והוא מחייך חיוך רחב, ונותן לי הפנייה עם המוטו שלו בתחתית: מלאך הפייסבוק - פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי
אֱלׁהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָצֵל נַפְשִׁי (בראשית ל"ב). ובראש ההפניה כתוב: נתנאל - המלאך של נתניהו, המלאך שנותן
לך יותר.
והמלאך של ביבי זורח מאושר: זה בגלל שאתה לא מספיק מעצבן! השמאלנים הם השותפים הכי טובים של ביבי. אם הם לא היו מתייחסים הוא
היה נעלם - בדיוק כמו שמלמדת תורת הזן - אבל כיהודים אין דבר יותר רחוק מהם מתודעת זן. כל הקיום של תודעת ביבי זה בגלל שהם
שותפים לה, והתודעה הזאת היא למעשה הדבר המשותף היחיד שלהם עם הימין, ולכן ביבי הוא אבן הראשה. אי אפשר בלעדיו. ואני שואל:
אבל חשבתי שמי שהכי מעצבן - הוא הכי פחות פופולרי? והוא אומר: זו טעות נפוצה. מה שחשוב בדמוקרטיה העכשווית, או בפייסבוק, או
בכלל בעידן הנוכחי, זה לא את מי הכי אוהבים, אלא למי הכי שמים לב. בתקשורת רשתית, מה שקובע זה לא מי מקבל הכי הרבה לייקים
(שגיאה!) אלא מי יוצר הכי הרבה שיח, הכי ויראלי. זו תובנה שלא הפנמת, שהיא מהות העידן שלך: ברשת, לא הקודקודים קובעים - אלא
הקשרים. ומה יוצר יותר שיח ומתפשט לאחרים מעצבים? אתה צריך להיות צדיק חסידי או נזיר זן כדי שלא להתעצבן כשצועקים עליך,
בשביל סכסוך מספיק צד אחד. ומכיוון שביבי הוא האדם הכי מעצבן במדינה, אז הוא ראש ממשלה. אותו דבר בארה"ב. אפילו מי שאוהבים
את ביבי זה כדי לעצבן את השמאלנים. או את הגויים. או את חמותם. למעשה אפילו את אישתו הוא מעצבן, ולכן היא אוהבת אותו כל כך.
יש גם אנשי ספרות שעלו על הטריק הזה, כמו וולבק ובלק בן ציפור. אתה צריך להיות הכי מעצבן, ואז ישימו אליך לב, ואז יקראו אותך
בפייסבוק.
ואני מתפלא: אני לא מספיק מעצבן? ניסיתי לעצבן כמה שיכולתי, כמו שרצה בן ציפור. והמלאך מחייך מרוצה מעצמו עד השמיים: אתה
צריך לעבוד על הגרעין הפנימי שלך, להזדהות עם ביבי. אתה חייב להרגיש שמישהו עשה לך עוול - למשל פייסבוק! למשל בלק בן ציפור!
למשל "הארץ"! למשל עולם הספרות או האליטה השמאלנית! - ולחיות את העלבון וההתרסה. אתה לא יכול להיות מעצבן בצחוק. כדי לעצבן
באמת - צריך לעצבן ברצינות. מה שבלק בן ציפור שכח אתה עוד לא למדת. הצורך לעצבן זה לא מגבלה שלו - זו מגבלה שלך. כי הדחף
לעצבן ולהתעצבן הוא נפשי עמוק, צורך רוחני של הנשמה היהודית עוד מאז שעצבָנו את אלוהים במדבר ואת הגויים בגלות (בדיוק מאותה
סיבה!), ואילו הרצון לצחוק הוא אינטלקטואלי רדוד. ומכיוון שיהודים אוהבים עצבנות ועצבים - מי שהכי מפלג אותם הוא המרכז
האמיתי. סביבו הם סובבים. אם רק תצליח לעצבן מספיק ולאמץ עיגוליות רעילה - העיגול השחור יהפוך לחור השחור שמסביבו מסתובב
העולם, יחד עם הגלקסיה כולה. ואז אני אהיה המלאך השומר שלך.
ואני שואל: אבל מי יתעצבן ממני? המעצבנות מחזקת רק את החזקים, ומאפשרת רק למעצבנים המוכרים להמשיך לצבור הון עיצבוני, ולרושש
את כל השאר מתשומת לב כלשהי. אני כל כך נידח, שגם אם אני מעצבן אין מה להתעצבן ממני. והמלאך מנפנף בכנפיו מרוב התלהבות וחג
סביב נשמתי: זו הבעיה המעגלית הקלאסית של המעצבן והתרנגולת, שהיא כבר לא רלוונטית היום שאנשים מתעצבנים מאנשים שהם בכלל לא
מכירים. הרשת החברתית יצרה עידן חדש ביחסי מעצבן-מעוצבן, של ניתוק המעצבן מן המעוצבן, ולכן עצבים מתפשטים למרחקים בינאישיים
אדירים, בקנה מידה לאומי, אפילו בינלאומי. ככל שאנשים התעצבנו יותר על פייסבוק - ככה היא רק גדלה והתחזקה והפכה לאימפריה
גלובלית של רגש שלילי והדרת עיגולים. פוטין - מעצבן. טרומפ - מעצבן. מי שלא מספיק מעצבן - מודח. למה אסד שרד ומוברק נפל? כי
אסד מעצבן ומוברק לא (תסתכל אפילו על הפרצוף שלהם). רגש שלילי חזק פי חמש מרגש חיובי ביצירת עוררות וזיכרון, לכן על כל חוויה
שלילית בזוגיות צריך חמש חיוביות כדי לתקן אותה, זה הוכח במחקר. לכן אם תעצבן את הקורא אתה תצליח פי חמש מאשר אם תצחיק אותו.
לאנשים רק נדמה שהם אוהבים לצחוק - מה שהם באמת אוהבים זה להתעצבן. אחרת הסאטירה היתה בראש עמודי החדשות, ואילו החדשות היו
בעמוד האחורי. תחפש עמוק בתוכך: מה מעצבן בך? מה באמת באמת מעצבן בך?
ואני שואל: אבל לצחוק על אנשים זה לא מעצבן אותם? והמלאך צוחק: הצחוק עושה בדיוק ההפך מלעצבן, הוא מפייס והורס לאנשים את
העצבים שהם צברו בעמל רב. אם אתה מגחיך את תודעת ביבי, את מרכז ההוויה - ברור שאתה הכותב הכי פחות פופולרי בכל הפייסבוק.
ביבי הוא מדורת השבט, גם מימין וגם משמאל - ואתה משתין על המדורה. אתה מתפלא שזרקו אותך מהעיתון? אנשים אוהבים את העיתון כי
הוא מעצבן אותם. לכן הם מכורים לחדשות, לכן הם אוהבים פיגועים, ערבים, וסוגיות בוערות, לכן הם אוהבים עמדות אמיתיות - כי הן
יותר מעצבנות. העם היהודי שרד אלפיים שנות גלות רק כי הוא היה העם הכי מעצבן בעולם. הסכסוך הפלסטיני הוא נכס של ישראל, הוא
זה שהופך אותה למעצמה, כי הוא מעצבן את כל העולם. אחרת מי היה שומע עליה בכלל. גם רוסיה חזרה להיות מעצמה רק בגלל שלמדה שוב
לעצבן את העולם. ועכשיו ארה"ב בעצמה מנסה את אותו טריק כדי לחזור לגדולתה. ואיראן? אותו סיפור כמובן. אבל אתה פה לא מסוגל
ללמוד מאחד האנשים המעצבנים בעולם, שזוהי זכות נדירה שנפלה בחלקך לחיות תחתיו. לא, לא, אתה מאכזב אותי מאוד, אתה עוד כל כך
רחוק, הזנחת קשות את הביבי שבך, זה שהיה יכול לסדר לך הצלחה. כמעט כל ישראלי יותר קרוב ממך לרוחו הגדולה של ביבי, שסוחפת
אותם בתוכה. דבר שחילונים, שלא מאמינים בעולם הרוח ובמלאכים, חושבים שאפשר לרדד למניפולציות מקיאווליסטיות ויועצי תקשורת,
ולכן כל פעם נכשלים. ברוח נלחמים רק ברוח, ועצם המילה מניפולציה מראה עד כמה הם לא מבינים את ההבדל בין כוח לרוח. כי רוח עם
מלאך משלה, כמוני, שמזקק אותה לאידיאה ונותן לה כנפיים, תנצח כל כוח נגדי. זה לא עניין טכני, כמו שהם חושבים על ביבי כטכנאי
קוסם, במקום כהתגלמות אידיאה רוחנית - ועיצבּוּנית. לכן אף יועץ, גם לא מלאך, לא יעזור לך, כל עוד לא תשתנה מבפנים, ותתחבר
לנשמת ביבי, ולא כבדיחה, או באופן מניפולטיבי. הרי בכל ישראלי יש את הביבי הפנימי שלו, שבלעדיו הביבי החיצוני היה מתנדף כמו
חלום. וכמה אתה כבר יכול לעצבן כשזה רק חלום?