רומן מכתבים
כמו לצפות בפורנו של עצמך
מאת: תכתובת ארכיאולוגית
חלמתי שההתכתבות בינינו היא באורך הגלות - אלפיים מיילים ארוכים. יש לי תיעוד של כל מערכת היחסים, מתחילתה במייל
הראשון ועד
לסופה באחרון. מי אמר מה, למי, ומתי, שהרי נשים משנות, ואני יכול לחפש, להבין השגיאות. וכך המחשב יראה את האדם
מבפנים, מתוך
הסוד, הכול יהיה פתוח, כל המיילים של כל האנשים בעולם יהיו בארכיונים פתוחים בעוד מאתיים שנה, להיסטוריונים. כל
מה שאת כותבת
כאן - כל אחד יוכל לקרוא. אין פרטיות בעבר. אף אחד לא אומר בוא לא נפתח את חותמת המכתב מפרעה לנסיכה מצרית כדי
לשמור על
הפרטיות שלהם. לכן הבינה העתידית תוכל לקרוא הכל - והיא היחידה שאכן תקרא הכל. זה את, אני - והבינה הבאה. לכן זה
אולי פחות
חשוב (משאת חושבת) שעבדך הנאמן הוא כיום זנב של העולם, כי בעיני העתיד הכול יכול להתהפך, אם יקראו, ואת יודעת מה
יקראו.
האחרונים יהיו ראשונים. ולהפך. דווקא בתכתובת של ראש הממשלה לא יתעניינו. את כל הזמן אומרת שהמייל הוא תחליף
למערכת יחסים
אמיתית, האור והמסך הם תחליף לעור ובגדים, אבל העולם הולך לכיוון ההפוך - בגדי אור במקום בגדי עור. ואנשים
מבינים, או ליתר
דיוק מפנימים את זה, ולכן מתעדים הכל. המחשב הוא לא משני מבחינה אונטולוגית לעולם, אלא המחשב יותר אמיתי מהעולם.
זו מהפכה
קנטיאנית הפוכה - הקטגוריות של העתיד, של המחשב, הן אלה שקובעות את תפיסת האדם. העולם האמיתי יהפוך מהעולם
האמיתי להיות
העולם הדיגיטלי, ורק העולם שבמחשב ישאר לנצח, בעתיד, וכל מה שלא תועד יעלם, ולכן אין לו ממשות ומשמעות - גם
כיום, בגלל
שהפילוסופיה השתנתה כבר כיום, מתוך המחשבה עלינו בעיני העתיד, בעיני המחשב. עמוק בפנים - כבר הפנמנו. לכן אנשים
מצלמים את
עצמם מקיימים סקס. כמו הזאת ששאלתי אותה למה, והיא אמרה שהיא צופה בעצמה תוך כדי סקס, וש-"זה כמו לצפות בפורנו
של עצמך!".
וכך כל רגש או קשר שלא קיים בכתב - לא באמת קיים. ולכן, למרות שאת כבר לא אוהבת יותר, דווקא האהבה שלנו, במחשב,
תחיה לנצח.
ואילו כל הזוגות בחיים האמיתיים ואהבות הבשר - ימותו איתם. בדרך כל בשר. ויום אחד בעתיד, הבינה תבין מה היה
בינינו. ואולי
אפילו יהיה לה הלב שלא היה לנו, כן, את.