חזרת הנבואה

ברגע שהורגש רעד הנבואה בנביא, ואיברו היה משום מה סיסמוגרף רגיש ביותר לכך, החליפה אותו ברעד אחר. לבסוף הסכימה לישון רק כשהנביא בתוכה והיא מעין שמיכה שלו, מגינה עליו מדבר האל - ומזעם ההמון

והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר. וניבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלומות יחלמון  (מקור)

הנביא נתפס בידי אישה. כל פעם שדבר האלוהים היה מתחיל לבוא אליו, היתה היא מכניסה יד למכנסיו, ומושכת אותו באיברו למיטה, שם היתה רוכבת עליו כעל סוס הפוך, שדיה מסחררים את עיניו, ואת המראה לא ראה. אלוהים התחיל לנסות להגיע אל הנביא בלילה, או בחלום, אך האישה ישנה כשאיברו של הנביא בידיה, וברגע שהורגש רעד הנבואה בנביא, ואיברו היה משום מה סיסמוגרף רגיש ביותר לכך, החליפה אותו ברעד אחר.

לבסוף הסכימה לישון רק כשהנביא בתוכה והיא מעין שמיכה שלו, מגינה עליו מדבר האל, ומזעם ההמון. בהתחלה הממלכה נשמה לרווחה, כשנבואות החורבן לא הוטחו בה עוד, הורגשה הקלה ברחובות. אך בחלוף הזמן, רעד סמוי יותר סדק את נפש העם. בצורת הנבואות, שהפסיקו לרדת מהשמיים, חילחלה יותר מכל נבואה. אולי כועס עלינו האלוהים? ואם כן, מדוע חדל לדבר אלינו? בעבר דברו היה ניתך עלינו בדרישות רבות משיכולנו לסבול, ואילו כיום אינו מבקש דבר, והדממה קשה מכל דרישה. השמיים חדלו לדבר, ולאכול קורבנות, ולבסוף יבלעונו חיים.

צום של שלושה ימים הוכרז בממלכה, ואנשים החלו לחפש את דבר האל בנבואות הנביא הישנות, שאיש לא הקשיב להן, ומעטים זכרו, והדברים נשתבשו מאוד. לבסוף החלו להופיע כתבים בממלכה, שנטען בהם שזה דבר הנביא, ובסגנון לא היה אפשר לטעות, אך התוכן עורר אימה: לא נבואות חורבן, אלא נבואות זימה.