גבעות עולם

מעטים הגברים שמגיעים לבגרות. כל אחד נופל בשלב זה או אחר, או בורח לשם ברגע של זעם בגיל ההתבגרות. לכן הגברים נדירים מאוד, והם מוקפים בנשים והנשים אומרות: תראו איך טוב לכם פה, בין שדיים אמיתיים, אתם לא צריכים שדיים ענקיים בגודל העולם, שמי יודע מה יש שם

"תהום רובצת תחת ברכות שדיים ורחם...עד תאוות גבעות עולם" - מבנה היקום מהמפץ הגדול: בצורת שד  (מקור)

יש רק שני שדיים וביניהם תהום אינסופית. ואני מפחד לרדת למטה. יש אנשים שפשוט רצים למטה כאילו אין מחר, ואף אחד לא יודע מה קרה להם. אולי הם צדקו והגיעו לגן עדן. יש אנשים שקובעים את בתיהם על המדרון ונזהרים כל החיים לא לעשות צעד אחד לא נכון וליפול, עד שיום אחד הם שמים רגל לא נכונה ומתגלגלים לשם. אמהות מחנכות את בניהם מגיל תינוק לא לרדת לשם בשום פנים ואופן, ומעטים הגברים שמגיעים לבגרות. כל אחד נופל בשלב זה או אחר, או בורח לשם ברגע של זעם בגיל ההתבגרות.

לכן הגברים נדירים מאוד, והם מוקפים בנשים והנשים אומרות: תראו איך טוב לכם פה, בין שדיים אמיתיים, אתם לא צריכים שדיים ענקיים בגודל העולם, שמי יודע מה יש שם, ואי אפשר אף פעם להקיף אותם, ולאחוז. והן דוחפות את הפטמות לתוך הפיות של הגברים, וזה רק מגביר את ההתמכרות של הגברים לשדיים. כל גבר כזה מוקף בעשרות שדיים קטנים, במקום שד אחד גדול, ולפעמים נדמה שכשהוא מפיל את עצמו לתהום, זה בגלל שהוא רוצה לברוח ממאות זוגות השדיים שרודפות אותו, יותר מאשר הוא רוצה ליפול לתוך השד הגדול.

אומרים שעל השד השני חיים אנשים בדיוק כמונו, אבל אחרים. ויש כאלה שהתחילו כבר בפרויקט הגדול, של דורות רבים, להעפיל לפסגה בגובה האינסופי, שם מספרים ישנו המקום היחיד שבו תוכל להניח ראש ופשוט לנוח, הפטמה. אנשים שמטפסים כל החיים - אתה רואה אותם מגיעים מלמטה מהתהום, לפעמים הם עוצרים אצלך לשתות, והם מספרים לך על היעוד, על זה שאפשר באמת להתקדם ולעלות, שזה לא סתם כל השד הזה, ויום אחד מישהו יגיע לפסגה, ומי יודע אם עוד לא הגיע, והם ממשיכים למעלה למעלה, מנופפים לך שלום בצורה קצת מתנשאת.

ויום אחד אחרי הרבה שנים, או לפעמים רק כמה שבועות, אתה רואה אותם מתגלגלים למטה לתהום, עוברים לידך בצעקה, שהולכת ומתרחקת תוך שניות, שמוחקות מרחק של שנים, והם לעולם לא חוזרים. לא תפגוש אותם מטפסים בחזרה. כי אולי מה שמצאו בגיהנום החשוך שבין השדיים היה יותר טוב מגן עדן. ואולי הוא היה דווקא כל כך רע שכבר אין טעם לחזור.