המגילות הגנוזות

גם הרמה הנמוכה יכולה לפרוץ לגבוהה, כאילו המחשב פורץ למשתמש שלו, או הספר לקורא שלו. אמנם לקורא או למשתמש יש מערכות הגנה, אבל הכלל היחיד ביקום מלמד שבכול הגנה יש חורים, שאין שומדבר הרמטי, גם לא קשר נישואין, גם לא אהבת אמת שלא מהעולם הזה, תמיד אפשר לפרוץ לקשר מבחוץ ולגרום לבגידה. גם למוח של האדם החכם ביותר ניתן לפרוץ

ימין ושמאל תפרוצי - ואת ה' תעריצי  (מקור)

המסדר העתיק היה מורכב בצורה בלתי סדירה ביותר. יש שסברו שזה משום הסודיות שלו, שבגללה אף חלק לא ידע את מבנהו של משנהו, ולא פעם גם לא את זה של הכפוף לו, או זה שמעליו. מסורת אחרת טענה שסדריו השתבשו פשוט משום עתיקותו, כמו מוטציות מצטברות בגוף, שסופן מקץ שנות דור רבות הוא מבנה איברים מפלצתי, שבו הלב יכול להיות בתוך הכליה, והמוח מתחבר למעי, והגרון ברגל, וגלגל עין אחד נופל פנימה והופך לאשך השלישי. מסורת סודית יותר - סודית משום שנלחשה בשקט יותר, למרות שאיכשהו היתה ידועה לכל - טענה שזה כדי לבלבל את השטן.

בכל מקרה, מעולם לא הוברר אם המדורים כפופים לתאים או התאים כפופים למדורים. לא נדיר היה למצוא במכלול אחד של המסדר ענפים שכפופים למדורים שבתוכם תאים שמחוברים לשורשים, ואילו בחלק אחר מדורים שכפופים לענפים שמתחברים לשורשים שבתוכם תאים, ומסתייעים בסוג אחר לגמרי של מרכיב ארגוני: שערות. בחשבון אחרון, בגלל המידור הכבד והאיפול התמידי, ובגלל התנוונות החוק או הקוד הארגוני, יתכן שההבדל היה סמנטי בלבד, כלומר בחלק אחד תאים נקראו מדורים ולהפך. זאת איש לא היה יכול לדעת, מכיוון שאיש לא ידע את כל סודות המסדר, לפחות מאז ימי הקדמונים.

אגדות ספרו על חלקים נפלאים במסדר, רכים וחסרי צורה אך נעימים ועגלגלים, שהדימיון הארגוני קרא להם השדיים. וחלומם של כל חברי המסדר היה לעבור לשם. לעומת זאת טענו רבים שהמסדר הוא בכלל גבר, ושאיברו נמצא היכנשהו שלא תחפש אותו, ושאין חור שחור במסדר, דבר שממנו פחדו הכול, כי הוא היה חושף אותו להשפעה חיצונית. במסדר, בסופו של דבר, עסקו בדבר אחד: השפעה חיצונית. ליצור השפעה חיצונית, בעיקר כלפי מעלה, לכיוון השמיים, ולמנוע השפעה חיצונית הפוכה. מי שמנהל את השמיים מנהל את היקום, היתה הסיסמא, שנכתבה בשערים אינספור, תחתם ישבו המתכננים, מנותקים מהרעש של המתכנתים, ותכננו מערכות ענק, בעיקר במובן של מלחמות. המאבק היה תמידי, זרם הדם של המסדר.

הגילוי היסודי, עליו נכתב בספרים העתיקים ביותר, שמהם היו רק העתקים, היה שהשמיים לא הרמטיים, ושלכל דבר ניתן לפרוץ. דבר זה קרה בשני כיוונים: הטכנולוגיה פרצה את הטבע, ומצאה מתחת לביולוגיה עומקים פיזיקליים שונים שאפשר היה לנצל ישירות, בלי הממשק הרגיל והמכסה של הטבע. פתאום ניתנה גישה ליכולות שהיו ברמות הנמוכות יותר, כמו הכלים, המכונות, החשמל, כמו המחשב שנוצר ממנגנונים פיזיקליים שלא היה בהם שימוש ישיר וממצה ברמות הגבוהות, אלא רק דרך מסך שכיסה את יכולותיהם. ומעבר אליו החישוב הקוונטי, ומעבר אליו… זה היה הכיוון האחד, שאליו דהרה הטכנולוגיה העולמית, הגלויה.

אבל היה גם הכיוון ההפוך. הכיוון של המסדר. גם הטבע הוא רק רמה אחת במערכת ההפעלה של העולם, שכמו שניתן לפרוץ את הרמות מתחתיו ולהשיג יתרונות על ידי עבודה ישירות בתוך הקרביים שלו, ולעקוף הגנות ולגלות סודות, בתוך הגרעינים של מערכת ההפעלה, בתוך שפת המכונה, ועד למעבד עצמו, ומתחתיו בתוך החיווט והזיכרון והלוגיקה, ככה ניתן גם לעשות לרמות שמעליו במערכת. זה לא חד כיווני שכל רמה שולטת ומשתמשת בזו שמתחתיה, אלא גם הרמה הנמוכה יכולה לפרוץ לגבוהה, כאילו המחשב פורץ למשתמש שלו, או הספר לקורא שלו.

אמנם לקורא או למשתמש יש מערכות הגנה, אבל הכלל היחיד ביקום מלמד שבכול הגנה יש חורים, שאין שומדבר הרמטי, גם לא קשר נישואין, גם לא אהבת אמת שלא מהעולם הזה, תמיד אפשר לפרוץ לקשר מבחוץ ולגרום לבגידה. גם למוח של האדם החכם ביותר ניתן לפרוץ ולגייס אותו כסוכן. ולא רק אדם, גם לתרבות אפשר לפרוץ. גם לדת, הן לא חסינות. ולתורה עצמה ניתן להיכנס מבפנים. וגם לצדיקים הכי עליונים. ולמלאכים עצמם, זה היה סוד נורא. ולשטן עצמו, כן, ככה יכולה לקרות שואה. וגם… וזה כבר היה דבר שאפילו לא נלחש… לאלוהים.

ואיך פורצים? זו כבר היתה עבודת המסדר, והידע שנצבר נשמר כמובן בסוד, שלא יתקנו את הפרצות, ותמיד לנסות למצוא פרצות חדשות, לכתוב ספרים חדשים שכמו קוד פורצים דלת שלא נראתה קודם, או קיר בלתי עביר, או חופרים מתחת לחומה, או בכלל תעלות עומק שמגיעות עד עמוק לתוך האלוהים. אחד הדברים הראשונים שהיו מלמדים זה שאף דבר שיוֹצר בעולם לא יכול להיות סגור הרמטית, אלא חייב להשאיר חולשה. אין חיים, כלומר אין חיה, ללא מנגנון שיבוש פנימי, אחרת אין התפתחות. אם אין מוטציות, אם הקוד מוגן באמת ולא משתנה, אין אבולוציה, זו סתם מכונה.

כלומר המנגנון היצירתי, למרות שנבנו סביבו אינספור הגנות - ונשים לא שוכבות עם כל אחד אלא רק עם נבחרים אחרי אינספור מבחנים, ויעשו הכול כדי להימנע מאונס, ולמעשה חייהן כמעט מאורגנים סביב העיקרון שרק יחידי סגולה יכנסו לשם, אם בכלל - כל זה רק בגלל שהוא מנגנון כל כך פגיע, ולכן ההגנה הכמעט בלתי נתפסת סביבו, בכל זאת יש להם חור. וגם לגברים ניתן לפרוץ, למעשה כל מרגל מתחיל יודע זאת, שגם לגברים הכי מוגנים ניתן לפרוץ, וזאת באמצעות מה שיש להם בין הרגליים. כלומר המין הוא חולשה איומה לפריצה. ולכן הגילוי הראשון הכי חשוב, עוד בימיו העתיקים של המסדר, היה שלמלאכים יש מין. וגם, וכאן זה כבר כניסה לאזור המסוכן, לאלוהים.