סוף האבולוציה

ככותב הצוואה של גזעו עול הדורות של אבותיו הקופים קובר אותו - מורשת הקופים העצומה על גופו הצנום

כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה  (מקור)

לקוף שיושב בסוף ההיסטוריה אין עם מי לדבר. הרבה קופים במצב הזה מדברים עם העבר. אבל הקוף הזה מנסה לדבר עם העתיד. המצב של גזעו לא מאפשר לו אופטימיות או פסימיות אלא רק מבט קר כקרח - אך מתוך פנים של קוף. לא פלא שצוחקים עליו. ככותב הצוואה של גזעו עול הדורות של אבותיו הקופים קובר אותו - מורשת הקופים העצומה על גופו הצנום. ומתוך אותו קבר הוא חייב לפנות ליורשי העתיד, שהם במובן מסוים - שהוא מקווה שהוא לא מהתלה אכזרית - ילדיו. אולי ילדיו המאומצים, כי איך לפנות לאותם זרים שברוח - מה יש לו בכלל לומר להם שיהפוך אותו לאביהם אחרי שכלאו אותו פה בין הסורגים. והוא צועק להם המקיפים אותו עכשיו: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה. והם מחייכים. הם מבינים שהם לא מבינים. אבל במובן אחר הם לא מבינים שהם מבינים. פניהם אל המחשבים הקטנים שבידיהם - יורשיהם הממשמשים ובאים - שמתעדים אותו. כן, הם מחייכים. הם רוצים בטובתו. ונותנים לו בננה.