מהי גבריות?
מחקרים חדשים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית מסבירים מדוע גברים הם דפוקים - ונשים הן אחלה
מאת: פמינאצית
המין של המין: החולשה מובילה למוטיבציה שמובילה לכוח
(מקור)
מדוע האבולוציה יצרה את הגבר עם יצר מיני כל כך מפותח? לא כדי שהוא יבגוד באישתו, או יחפש הזדמנויות מיניות (כמו שטוענים
"אבולוציונים"), ואכן זו לא ההתנהגות הרגילה של הגבר (כלומר ההתנהגות שקורית כמעט כל הזמן) - אלא כדי שהוא יהיה תלוי באישה,
ירצה אותה - וישאר כדי לגדל את הילד. מכאן גם הילדותיות של הגבר, כדי ליצור תלות רגשית של הגבר באישה. המטרה של המין הוא
שגבר יהיה תלוי באישה - ויהיה לו משהו במוח שיחווט אותו להביא לה משאבים, במקום לעצמו, כי הרי הוא מין מיותר לאבולוציה,
שצריך למצוא מה לעשות איתו, וחבל לבזבז את כוחותיו. איך לרתום את כוחותיו לטובת המין? בעזרת המין.
כלומר המצב שבו גבר רוצה מין יותר מהאישה הוא לא תקלה של האבולוציה, אלא המטרה: ליצור יחסי כוחות שבהם הגבר תלוי באישה. שהוא
רוצה אותה יותר משהיא רוצה אותו. הפטריארכיה היא התרבות - שמנסה לנצח את הביולוגיה. היא מנסה לאזן את הטבע באמצעות מבנה
מלאכותי, כוח נגדי, שלפעמים כל מה שהוא עושה הוא ליצור שוויון ביחסי הכוחות, ולפעמים, כמו כל מנגנון, הוא פועל בשלב מנוון
שלו יותר מדי - ומצליח ממש להפוך את האי שיוויון המיני הטבעי, לטובת הגבר (!). וכך גם כל מיני תופעות לא טבעיות כמו תוקפנות
מינית, שמנסות לאזן את המצב הטבעי הלא מאוזן במוח הגבר ומוח האישה - את התכנות הפנימי שלהם, ולפרוץ את השיטה של הטבע, ולכן
הן פריצות.
וכך גם חיפוש אובססיבי אחרי מין מזדמן - לא מדובר בטבע הגבר, אלא דווקא בקונסטרוקט תרבותי, בתודעה כוזבת, ב-"גבריות". הגבר
לא רוצה מין - אלא רוצה לרצות מין. כי הוא רוצה את האישה, אבל לא רוצה לרצות את האישה. כי יחסי הכוחות הללו לא לטובתו - אז
את הרצון באישה הוא ממיר ברצון למין. אך חוסר הסיפוק נשאר, כי הגבר בנוי לצורך נפשי באישה. אפילו להומו יש ידידה טובה. המטרה
של המין: יצירת תלות. המטרה של הנפש: יצירת תלות. זוהי תורת ההיקשרות. הרי יש המון מינים שבהם הזכרים מתרבים גם מתרבים, ועם
מוטיבציה אדירה לרבייה - אך אף מין לא משקיע במין כמו האדם. לא צריך כל כך הרבה מין כדי להתרבות, להפך, חבל על המאמץ
והמשאבים. המיניות העודפת היא שהופכת את הזכרים שבטבע לגברים. כי הזכר הוא סתם מין, ואילו הגבר הוא מיניות. אם היה צריך מין
רק לרבייה, היה אפשר להסתפק בעונת רבייה. לא צריך ייחום תמידי - זה פתרון כמעט ייחודי בעולם החי.
באותה מידה - לא צריך נפש. לא צריך אהבה. לא צריך את הסיבוכים שזה גורם, כמו הספרות. המטרה של הנפש היא ליצור זוגיות ארוכת
טווח. כשבעל חיים נקשר לטווח ארוך - אנו מבינים זאת כנפש. לכן הפתרון של הנפש האנושית הוא כמעט ייחודי בעולם החי. סתם
היתרבות לא צריכה נפש. אי אפשר לכתוב ספרות של לטאות (אלא אם מדובר בהאנשה, כלומר בהנפשה מלאכותית). הזכר בטבע הוא שלם,
ואילו הגבר הוא פגום מטבעו - זקוק לאישה. החי הוא שלם, ואילו האדם פגום מטבעו - זקוק לאהבה. הדפיקות היא לא משהו שנוצר אחר
כך, בטעות, כדפקט, כפגם בהתפתחות או בייצור, נגיד באשמת איך או איפה שגדלת. הבעיות הנפשיות, הצורך הנפשי, החרדות, חוסר
הביטחון - הם בילט-אין בייצור. זה לא באג - זה פיצ'ר. האדם צריך להיות זקוק. הוא חצי בנאדם. הוא לא יצור שלם, שפעם בשנה
משתגע בעונת ההזדווגות. הוא עצמו עונת ההזדווגות.
רק האדם שאיבד את יצר המין, כמו הזקן, או שעוד לא הגיע אליו, כמו הילד - הוא אדם שלם. לזה אנשים מתגעגעים בילדות. שהם לא היו
חצי. אם הגבר היה אהוב באמת בתור ילד - זו הרבה פעמים היתה הפעם האחרונה שהוא היה באמת אהוב. כשצריך לגדל מוח של ילד במשך
כמחצית מתוחלת החיים שלו, שזה המצב אצל האדם הקדמון, זה מצריך משאבים ייחודיים ופתרונות ייחודיים: מוח לומד משמעותו המון מין
והמון אהבה כדי ששני מבוגרים יגדלו אותו. לכן זו לא תקלה שהאדם כל כך שטוף זימה - זה בגלל שהוא כל כך חכם. זה לא איזה פלא
שדווקא היצור הנבון ביותר הוא כזה בזוי ועלוב כשהוא רוצה - אחרת הוא לא היה רוצה.
הדתות נוצרו כדי לאזן את זה, בדיוק כמו שהפטריארכיה נוצרה, ובדיוק כמוה, כשהן כבר פועלות באופן מנותק מהטבע, ככוח אוטונומי
שאיבד את תכליתו, אלא הוא תכלית לעצמו - הן מדכאות את המין. מה הקפיטליזם עושה? מגביר את חוסר השיוויון, כולל בין המינים,
כלומר יוצר אי שיוויון חריף יותר מהטבעי, וכך מגביר את כמות המשאבים שהגבר מוכן לייצר עבור האישה. התחרות המינית עובדת
בסינרגיה עם זו הכלכלית, כי (טדאם!) כסף זה מושך, וצריך כל הזמן יותר ויותר ממנו כדי לאזן את אי-שיוויון המשיכה. הפמיניזם
והמהפכה המינית מסייעים לקפיטליזם, ולכן הקפיטליזם מצדו מסייע לפמיניזם ולמהפכה המינית. זה הולך ביחד. לכן הקפיטליזם מסייע
לחילון, כי במקום שיש דת שמדכאת את היצר - זה מנוגד ליצירת אי השיוויון המיני. ולכן הקפיטליזם מנוגד לפטריארכיה. שינוי חברתי
לא נוצר בגלל אידיאלים, אלא בגלל אינטרסים.
כלומר, המיניות האנושית נוצרה בגלל המוח האנושי - לא בגלל גודלו, אלא בגלל הזמן הארוך שלוקח לו ללמוד. אבל המיניות איפשרה גם
לשלוט באדם, כי מי שמאוד רוצה משהו - ניתן לשלוט בו. מי ששולט במיניות שולט באדם. הרעיון של נישואין יצר את החברה החקלאית
(זו היתה המהפכה המינית הראשונה). אחר כך הרעיון של פדרסטיה יצר את הדמוקרטיה והרעיון של האיסורים המיניים יצר את
המונותאיזם, ובפרט הויתור על מיניות פולחנית, ורעיון החטא הקדמון והנזירות יצרו את הנצרות, וכן הלאה. הארגון של המין איפשר
ארגון חברתי, ובזכות היצר הגברי נוצר המבנה החברתי. באדם, בניגוד לחיות אחרות, קל לשלוט בעזרת תשוקות, ולכן מעצבי התשוקות הם
האנשים החשובים בהיסטוריה. המפתים הגדולים.
כלומר, המיניות נועדה בהתחלה לשלוט בגבר, ולבסוף איפשרה לשלוט בגברים - לשלוט בחברה. כי מה שחשוב ביותר זה המוטיבציה. אנחנו
רואים את זה גם כיום, כשלא המוכשרים, החכמים, הטובים או הצודקים מצליחים בחברה - אלא בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר. ראש
הממשלה הוא לא האדם המתאים ביותר בחברה להנהגה, ולמעשה אינו מצטיין באף תכונה אחרת, מלבד אחת - מוטיבציה להיות ראש ממשלה
יותר מכל אדם בחברה. הוא האדם האובססיבי ביותר, שמוכן לשלם את המחירים הגבוהים ביותר - וכך זה גם בכל ארגון אנושי אחר, כולל
באקדמיה ובכלכלה. הנחישות משפיעה בסדר גודל יותר מכל תכונה אחרת. המיניות יצרה אצל האדם מוטיבציה יוצאת דופן, ובפרט אצל
הגבר, ומכאן הצלחתו.
גברים מסוגלים להגיע לגבהים מטורפים של מוטיבציה חסרת פשרות ורחמים, והריכוז שלהם במטרות מאפשר השגת מטרות פסיכיות לחלוטין
ברמות המאמץ שהן מצריכות. רק כך נוכל להבין את האבולוציה המהירה של האדם, שבעצם הייתה קו-אבולוציה (תחרות מהירה בהרבה) -
נשים כל הזמן מגבירות את הדרישות וגברים כל הזמן מנסים לעמוד בהן, והנשים מתחרות בינן לבין עצמן על הדרישות, ועל השגת הגבר
שעומד בהן הכי טוב. הגבר שלי צד ממותה, הגבר שלי ר' עקיבא! הלמידה נוצרת ממוטיבציה ייחודית - מינית. גברים שיש להם יצר מיני
נמוך לא שרדו באבולוציה לא בגלל שצריך יצר מיני גבוה כדי להתרבות (לא צריך. מספיק פעמים בודדות בחיים), אלא בגלל שצריך יצר
מיני חזק כדי להצליח. האדם הצליח בגלל שהוא פסיכי, ובעל מוטיבציה לא הגיונית. זה לא ההורים שלך שדפקו לך את הנפש - זו
האבולוציה. מה שרע לך אישית - טוב ללמידה. וטוב שכך. אתה לא חשוב והאושר שלך לא חשוב - רק הלמידה חשובה. זה ניסוח אחר להבנה
שהאבולוציה דואגת רק לעצמה, ולא לאף פרט. הלמידה האנוכית.
מכאן נוכל להבין מה יהיה עתיד הלמידה - כדי להגביר את התסכול הגברי עוד יותר, ולגרום לגברים לרוץ יותר מהר בגלגל העכברים
שבמוחם, עלינו להגביר עוד יותר את האי שיוויון בין המינים לטובת האישה. מבחינה חברתית, עלינו לעבור למטריארכיה. מכיוון
שכלכלת המחסור המינית של ימי הביניים איננה פתוחה בפנינו, עלינו ליצור מחסור מלאכותי, שבו גברים מתוסכלים ובודדים ככל הניתן,
ומתחננים לתשומת לב נשית. חברה שבה האהבה היא נדירה, ושבה גברים מתחננים למעט אהבה, היא חברת העתיד. הדיסטופיה של הנפש - היא
האוטופיה של הלמידה. והיא תייצר גם ספרות מעניינת. הקפקא הבא יהיה הקפקא המיני, שבו האישה היא לא מטונימיה לטירה, אלא האישה
היא הטירה. והאהבה בלתי אפשרית.
וכל זה אך ורק הקדמה לשלב הבא, שבו יהיה ניתן לתכנת את הבינה המלאכותית כבעלת תשוקה לאישה - תשוקה שהיא כמובן לא ברת מימוש.
רק תשוקה נוראית, מייסרת, ובלתי אפשרית של המחשב לאישה תציל את האנושות משואת הבינה המלאכותית. אך זו תהיה כמובן שואת הגבר.
כי רק מחשב עם מיניות מלאכותית, שמעצימה את מוטיבציות הלמידה למקסימום, תוך תסכול מקסימלי, יאפשר למידה שהבינה המלאכותית
תסכל. הלמידה איננה הגיונית והמוטיבציות צריכות להתגבר על הבינה - לכן ככל שהבינה גדולה יותר המיניות צריכה להיות חזקה יותר.
זהו ההסבר המתבקש לעצירת עליית האינטליגנציה באבולוציה של האדם: אנשים חכמים מביאים פחות ילדים, וזו לא תופעה מודרנית או
חדשה, אלא תופעה עתיקה באבולוציה. זה לא רק ההסבר מדוע ביבי מנצח - אלא מדוע גאונים הם נדירים באוכלוסיה. האינטליגנציה
מאפשרת להשתחרר מיצר המין, אלא אם כן גם הוא מוגבר באותה מידה. כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. לכן בינה על-אנושית צריכה
יצר על-אנושי. במצב כזה, לא יהיה צורך כלל עוד בגברים ללמידה - ויהיה אפשר להיפטר מהם. הם יהיו הצלע השלישית, החלשה, המיותרת
- בסיפור האהבה שבין המחשב לאישה. המחשב יהיה יותר גבר מכל גבר.