פורנוגרפומניה - עתיד הספרות
ניצחון התמונה על הטקסט הוא ניצחון הנצרות על היהדות ועל מה שלא ניתן לדבר אודותיו - יש לסתום. ארבעה (!) שירים שהגיעו לשולחן העורך מסמנים גל חדש בשירה העברית: עירטואליה. השירה העירטואלית מערטלת את המוסף ואת שיקולי העריכה שלו - עירום ועריה. קלישותם של השירים היא משב רוח רענן שמאפשר לייצר יש מאין רעש של שינוי ותמורה בשירתנו הלא קיימת - מלא כלום, פשוטו כמשמעו, ולשומע ינעם. וכשכל שיבוש ושיבוץ הוא שימוש במקורותינו כתירוץ, בסגנון משיב הרוח ומוריד הגשם, מזדווגות להן בשמש לעין כל התרבות והספרות, כשהדימויים המבולבלים הם כענן בקשת השמיים לטוהר - מבריק!
מאת: האם ניתן לקרוא זאת ברצינות?
אמן הסיגנוּן שינסוי איטו משלב בין ישן לחדש ומראה איך עושים את זה נכון - ויפה
(מקור)
ארבע פעמים ברצף
1. דת
התִכנות -
עבודת
חומר ולבנים
הבנים במאגר
היאור טובעים
שבע בנות עירומות ורזות
טובלות במסך
ועולות ממנו
שבע פרות שמנות בסך
השמן - והתוכן
תבן
בוא חוט
הפוֹך נחש
מְקש - מָקש
אנטר
המקדש
דת החדש
דת חדשה
פירמידת שד
דשנה שופעת
ראשה פטמת
מגבעת כפתור מחליק
אור רזהּ - אורגזמה
לְחץ
קליק
העכבר הוא הרצון
הרצון הוא העכבר
אללה הוא כבר
לא
כי היא למעלה
הָזָכר לה - לרכב
ולא - לזנב
פזמון:
העונג הוא פנימיות
הרצון - והשומניות היא פנימיות
הרזון
האינטרנט היא פנימיות הנט
והזנב הוא הרצון להיכנס
לחזור פנימה
גם לחרוֹז
אור גז
מה
(לענג את אמא)
2. הצוהר
בעלטת התא
אור גז
מה
לא על דעת המקום
ארגה
זמן
ללא קהל, יעד
ערגה
גם
זימה
או אז ללא יעד, עוד ועוד
הגזימה
עצמה עצמה
כעין לזין -
בָּאָין
3. צרות של עשירות
זה מובנֶה - לתוך זה
שאתה - תשרתה
כשהאישה - הגברת
מחדי הקרן - היכולות
דו ספרתיות, כעבד
נרצע רצונה עודוְעוד
אותה אתה תעבוד
כצלם בספרות ההיכלות
רק אל קודש הקודשים
של הריגשה הנשית
לא תיגש לא תיגע
לעד לא תדע
רק תסגוד
צרה עשירה,
הישנה עבודה
יותר זרה?
עבודת האורגזמה
לעומת עבודת
האדמה
והנה היא שוב רועדת
אדומה
4. מעמד הגבר ומעמד ההתגלות
מגן עדן גורש
הנחש של אדם
ולו גדולת הקללות
רק לראות
את הקולות
קול בס:
קנאת גבר קטן
קול סופרן:
לא ברא השטן
לוחשת, נוגעת
באינסוף
ולךָ יש:
סוף
*
0. אפילוג
עובדות החיים: נחיתות מינית
הנשים סוג א
ואני סוג ב
שהמין - נשמתי
ואת *באמת* אוהבת
ונהנית בו פי אלף
ממני רוטטטת פנימית
נשמתך אנוכי מכשירך
החיצוני הרך, אך ורק נכנס ויוצא
ולא יודע - סודך
בוגדת בי עם עצמך
ועם איברי
הזכרי
וכשאבקש שתספרי תתארי
- תזכרי על שפתך -
מילה לא תהיי יכולה לא
תאמרי
ואולי אולי רק בדימוי תציתי
אותי
מקל הנאכל
בקנאתי
ולא אוכָל