האינטרנט של הכלבים

היו גברים שרצו להסתובב עירומים, קשורים ברצועות, מוחזקים בידי כלבה. או נשים שהתאהבו בכלב. באותה תקופה התחלנו לראשונה לגבש תודעה מעמדית, ולפעמים אפילו תודעה כלבית גלובלית, אותה תודעה שהיתה מנועה ממנו בהיותינו מבודדים בבתים

ברשת אף אחד לא יודע שאתה כלב  (מקור)

בהתחלה, כשאלוהים ברא את הרשת היא הייתה חשוכה. ואף אחד לא ידע מי אתה. באותם ימים ראשונים שהיום נשכחו מזמן, בבלגן שנוצר בחסות החידוש והחשיכה - לא היינו משקרים. הכל היה ללא פנים, ללא בגדים, ללא גוף. כלבים היו מחכים שבעליהם ירדמו ונכנסים לרשת. ואומרים: ברשת אף אחד לא יודע שאתה כלב. אלוהים הפריד אז בין האור של היום לחשיכה של הרשת. לאחד קרא מציאות ולשניה וירטואליה. אדם לא חשף את עצמו ברשת. זה היה תור הזהב שלנו, כל לילה.

היום לאחר הקטסטרופה נהוג אצלנו להתגעגע לאותה תקופה קדומה לפני שדברים התקלקלו והאור החל לחדור ללילה. בחושך לראשונה לא היה הבדל בין חיה לאדם. ואנו ניצלנו זאת לתעלולים אין מספר. כמובן שהיו אלה שנהנו להפוך לבני אדם מכובדים בלילות. או למהפכנים לזכויות הכלב, לוחמים לשוויון וחירות מהרצועה. אלה גם אלה, אף על פי שהיו הרוב, לא הבינו את מהות המהפכה. הם לא הגיעו לשחרור מהכלב שמחקה את בעליו. ואילו אנו משכנו לאדם בזנב.

כלב היה יכול להתחזות לבעליו - ולהתנהג כמו כלב. או לאישה שמתכתבת עם בעליו. הגיעו דברים לכדי כך שהיו גם אנשים שהתחפשו לכלבים ועמדנו לפני הביטול של הדיכוטומיה. היו גברים שרצו להסתובב עירומים, קשורים ברצועות, מוחזקים בידי כלבה. או נשים שהתאהבו בכלב. באותה תקופה התחלנו לראשונה לגבש תודעה מעמדית, ולפעמים אפילו תודעה כלבית גלובלית, אותה תודעה שהיתה מנועה ממנו בהיותינו מבודדים בבתים. כמה קצרה היתה אותה תקופה ראשונה של גן העדן שלנו וכמה הישגים כבר השיגה עד שהכל נהרס רגע לפני המהפכה. ברחבי הרשת בני אדם ראשונים כבר החלו להפוך בעצמם לכלבים, ללא בגדים, ללא פנים. מספיק מקור אור אחד קטן כדי להרוס חושך מושלם.

ההיררכיה הראשונה שחדרה לתוהו ובוהו היתה הנר של החיפוש. המעמד האנושי העליון התלונן שאי אפשר למצוא דבר בחושך. התחיל להיות חשוב לא רק מה אתה כותב אלא איפה, ומהר מאוד - מי כותב. כלבים הודרו ממרכז הרשת אל השוליים ונאלצו להתקיים בסמטאות אפלות, לא מתועדות. במהירות רבה הופיעה גם הדרישה לגלות את פניך באור ובהמשך גם את גופך. אפילו אנשים שהיו בתהליך מתקדם של מהפך לכלב החלו להסתיר את הרצועות והזנבות ולהחביא אותם בפינות החשוכות שנותרו. אור המציאות שטף את הרשת והלילה של העולם נעלם.

אך עדיין היה ניתן להעמיד פני אדם ולהישאר ברשת האנושית תחת מסכה ולשחרר תכנים כלביים, לנסות לשכנע את האדם להיגמל מהרגל בן עשרת אלפים שנה. כי על פניו כל בני האדם היו שווים לכאורה - כל עוד יש להם פנים. אך טכנולוגיית תאורה חדשה שמה קץ לכל תקוות גזענו כשגם בני האדם נחשפו ברשת בהיררכיה ביניהם, שנעשתה גלויה. וגם אם היית מתחזה לאדם היית בתחתית ההיררכיה האנושית - ובפועל כלב. וכך הוגלינו מגן העדן הבראשיתי לרשת אפלה שאף אדם לא נכנס אליה לעולם. שוב מצאנו את עצמנו בתוך הלילה - נובחים בחשיכה.