רגעי קסם. רצף של שירים ישנים ואהובים (והפואמה האירוטית ביותר בשירה העברית)
נשיקת השערות
"וראית את אחוריי ופניי לא יראו"
ידידתי ההומה בירידת
צמתה מולטי פעמים
מסתירה פניה לפנים
סתור מצווארה
זנב על גב
חשוף נוגע
אל זנב תחוב
באחוריה
ולוחש לה כנחש
את הכי מושכת
הכי מ-ג-י-ע לָך ממש
תודה שאת אינך אהובתי
ולא אשתי
תודה לך ידידת
נפשי שביקשת
שבפניִך לא אתבייש
כי שנינו הכי קרובים
שיש
הזמנה לביתה
הפעמים הרבות מאוד
וכיצד שבְּדמעות מתחננת
שאהיה לָך לעבד
ושאת רק מבקשת לראות
גורמים לי לרעוד
ולציית
להוריד הכול
להסתובב לָדלת
דקה
אחר שנכנסתי לביתֶך
ואת נכנֶסת
לָדעת - כאן
ממלכתֶך
ומשאָלתךְ אינה טבעת ריקה
אלא דווקא - הדוקה
ואצבעֶךְ הדקיקה
אותי תופסת
כקרס
מלכה
הידידה הכי טובה
עשרות הפעמים יוצרות
בי מין
הרגשה שאין אני הנושא
אָת
כתר מסתובב תמיד משיא
לְשפיץ לקראת
עוד שן
אחת
ועוד זווית - ואני נחות
גופנית
ואף רוחנית
לא אוכל להבין
לעולם ולעלמי עלמין
רק לגרום ולגרום ולגרום
מכונת החלום
אגדה חד צדדית
הלילה נופל לתהומות
ואת עולה, נפלאה, הומה כמאות
בהמות
לעולם לא אדע מה שאת יודעת
סודֶך הפנימי ואני הדלעת
מוצמד לקיר
הפה - טבעת מלכה
ואני משתתק כי עתה
תורֶך
ולגבר אסור לסרב
נסער מהבקשה, הסכמה בשתיקה -
ואסיר תודה
לעולם לא אאכזב ידידה
רק כי אנחנו איננו אוהבים
אנו אוהבים -
מכל אוהבים
ויותר מכך - טהורים
כתינוקות, זכים
כמלאכים
שובבים
ובאתי עם
התחתונים האפורים
לשון נופל על לישון
ברוך שעשנו סתם
חברים
ולא אחד הקשרים
לא נישאנו כחָברוּת בע"מ
קורפורייטים במיטתם יקירתי
מזיעים בלי מיזוג
אָת הדבר הטהור ביותר שהיכרתי
דווקא כי איננו זוג
הדובדבנים תחת העקבים
נסחט בערבובים עדינים
ונפשו קשורה
בְּלשון
לא בנפשה
ולא מעשה שגרה
כשגרים כחתול בדירת ידידה
כל ערב הוא פגישה
וירידה לפרטיה דרישה
שכר דירה
בכריעה
הנקרא אליה מהספה
כי ממילא הדלת שקופה
מנדט השמיים ומנדט התקרה
כנות מדברת דרך הקיר
כי היא מה שבחושך שומעים
בדירתֶך הזעירה אין מה להסתיר
ואפשר לחסוך
במים חמים
אישה אמיתית מתלבשת תמיד
אך את כבר דורשת
מחבר נפש
בין ידידים אמיתיים
ללכת בבית בחצי מדים
חוסכת כביסות עם כסות עיניים
הרי למה לא לשטוף בינתיים
כשבמקרה מרימה מהמחשב
בוחנת בהיחבא
בינֶך
לבינֶך
איך זה יושב
אהבה ללא עתידהּ
היא אהבתנו ידידה
אגדה היא - ותישאר אגדה
האופק נדחָה מעֶבר לאופק, והופ, פטנט, הנה השקיעה
מתמידה
הצ-צה
אחרי שהייתי שנה
חיית בית של ידידה
התגלתה לי ליבת הנשיות וסודה:
בינה לבינה
היא מהות מיניותה
ולמנעול הנ"ל אין לנו מפתח
רק מברג מסתובב לנֶצח
הבידוד
הלעולם ועד
הוא בהווה - ואינו בעתיד
ולנו לא יהיה
עֶד
(אולי קנאתה של השכנה)
ותודה לאל לא תהיה חתונה
האהבה
היא בודדה
והיא בְּידיד
במהירות האור זוגיות מתה
ובעלטה
ידידה
לתמיד
החנות
ציית והָסכם למצב היקום
הן יודעות יותר טוב
ממה שבתוך
תוכנו יָקום
הָסכן לה
תן
לָ-
ידידה
הכי קרובה לקנות לךָ ביגוד
אלגנטי הגון, הגד הן
לכל מה שתגיד
גם לאמירתה
שתיכנס עמךָ ביחד לתא המדידה
כשהיא מסתובבת עוצמת עיניים
כשאתה
מוריד מכנסיים
רק כדי לגלות אותה
בטעות מציצה
במראָה
ביקורת כוח השָפוט
הסוד הינו כניעות
הגבר לרצונות
הילדה
הדחקת ההנאה
עד להוראתה
די לה
להפעם הפעם פעם
אחרונה
הסוד הוא הפנמת
המיניות הנחותה לעומתה
חיית מחמד במיטת
הוד מלכותה
והסוד: קנאת תמיד בוערת ביכולתה
השורפת את לב הגבר לאפר
ועפר לרגליה - שלא לדבר
על נעליה - שֶל הנָעלה
מעליךָ, ועקביה דשו
מצוָותךָ - שָל
תשוקתךָ
שלךָ
כי המקום בו אתה עומד
קדוש הוא
התחת שלה
אם אין לךָ איפה להיות אתה יכול לבוא בינתיים אליי
אצילה היוצאת בדרכה לבדה
כל שחר לקרחת
היער
רוכבת עליךָ בדרך הבודדה
עם הסער
והתחת
עמוֹד תמיד - לשירותה
עליונה בָּמעמד - ואתה נקשר
אליה, גלמודה, באורוותה
אבל היא למעלה שם
בת אדם ואתה
קש ואפסר
דע:
הנאתה קדושה, נוראה
כי היא הרועה
ואתה בהמתה, היא האדם
ואתה מכונתה, היא הילדה
ואתה צעצועה היחיד
היא מגיעה
אלפי פעמים בשנה אחת
ואתה אפס כנוע (ונחמד), שכל יתרונך ספרת האחד
העקומה במידה - נוגעת בדיוק
בָּנקודה
מוחזק כחיה בדירתה
חוזה שכירות מוגנת מהעולם
בדירתה הצרה, הבהירה ידידתך, היא המלכה -
והיא החוקה
ביתה הוא מבצרךָ מהחוץ הנורא - וכתמורה
על כל ערב תקבל מיָדה שכרךָ
בְּקערה
בלי עבודה -
מלבד עבודתה
אבל צו בל יעבור בביתה
בהתעוררותה תקרָא בקול דק,
מפונק ונִרפה
לךָ חתולהּ מהספה
ויובלו לה מהבילים למיטה
מאפה מתוק, קפה חזק
וזקפה
אין אפוטרופוס לעריות
הנדיבות הזמנית לידיד בלי בית
שבתה אותי בה
בראשית היתה בקשה פשוטה מאוד
שלא אתבייש
וסקרנות של ילדה: אני רוצה לראות. מה יש?
אחָר כך חיסכון במים בשניים
קרובים מכל קרובים - בן ובת בית
ומעט טובות הנאה -
שירותים הדדיים למחצה
בינינו, בין ידידים כה טובים, מדוע בינתיים
ניוותר בודדים, למה לא בעצם
מה רע בקצת
כששנינו כל כך נחמדים, אבודים
חוזרת בערב, מימים ארוכים
וזקוקה לכמה חיבוקים
קמעה עת דודים
הרי לא תיזרק ככלב - לרחוב העיר
אם אתה ממילא כבר כאן, בסוף היום לרווקה
יש צרכים, הפער בין ילדה
למלכה - בימינו זעיר
ומדוע שלא תשלח ידה
ותשחק לה שם איתם להנאתה
אם ממילא הקריבה מעונה למענךָ
ואיבדה את פרטיותה
מה עם עונתה
אם ממילא אתה שומע אותה
מאוננת כל ערב מעבר לדלת
היא קוראת לךָ לחדרה
בהתחלה להשראה
לראותם בלבד
ולאט לאט - לשירות מיוחד
היא מאוננת באמצעותךָ
כאילו היא לבד
מבצר הפרטיות האחרון
מה ירצה איש
מלבד רצון נשי?
ואיזוהי אש שתבער טהורה, זכה
מרצון תשוקתה של ידידה?
ללא משכנתא, ילודה,
הצגה (!) להוריה וחבורתה
כזכר בתפקיד, כתפיסה בחכה
וגרוע מכך - כתסריט, כרומנטיקה.
רק נטו, בלי ברוטו, כולה עולה
תמימה, אדומה, מסמיקה
הישנה בעולם עוד אהבה
שאינה תלויה בְּדבר?
שלעד לא תהפוך בסוֹפה
מסוּפה פרטית בפוּך -
לעוד סוף פסוק
סמל סטטוס בפייסבוק
הנה למה
המיית עינוגן הומה
בנשמתנו יותר מהנאתינו עצמנו
האין האורגזמה
עצם טוהר הרצון כשמיים כשלעצמו
שלה כשלעצמה?
ולעומת זאת
בתוכנו הזכרים נמוגה במהרה
גם כן איזו
חושךגזמה עכורה
האם לא נסיק דבר -
דבר-מה נורא -
מנחיתותנו המינית הטבעית הגברית האומללה
כהשגת תרנגול המנקר כקורא בספר שירה
וכבעל חיים המענג את בעליו?
זו ילדותֶך השנייה
אם לא נקראתי פנימה - הנני בספה
ואם שירות חדרים מבוקש
הנה הטקס בעיצובה:
קו המגש - קו הלבוש
ועל הטס יוגש
כיבוד למיטה, בחולצה שקנתה - חליפת כפתורים
ומתחתיו עסקת החבילה - גלויה לעין רואים
ואם הכפתור צריך - לוחצת על הכפתור
שהזמינה מסין: קול פעמון ענוג
והחתול הגדול מהסלון יענוד
קולר כלב
(מחנות החיות)
ובלי קול יתגנב
טופף בעלטה על ארבע כפות
ויתכופף
בין נעלי העקב - המונפות
ועל סף המיטה
יכסה בחצאיתה ראשו המלוטף
ויעשה מה שעושה
חתול לחלב
(ולטובתכם/ן לא אכסה סוד חלבן מתחת למכסה:
יקעֶר תחתית לשונו החתולית לצורת צדָף עלה נידף
בעדינות יִנוק כמנשק בשפתיו ואז ברכּוּת בוואקום בלשון ישאב
כשקול הגבר העבה הכול מרעיד מאליו ישאף לריאותיו
מהאף נשימות חצוצרן ואף פיו מוצף רוק ככוכב
לעבוד עם נהימות הסופרן לפי המקצב
בהאצה לריצת צבי מקצב הצב
שירת האישה שרביט וצָו
גוֶון בין קו למסובָב
וכן בכיוון הניצב
סבסָב ושב
כמאליו
כזנב
תו
ו'
-
עד אשר לא תיפסֶק שרשרת הכוֹסף ותמצוץ גולת הזנבנב וישפך כד על המבוע ונכוָוץ הגליל אל הבור;
וישָב החיה על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האדונית אשר פרחה נשימתה;
והיא תשבח: תודה
ואתמלא גאווה חלולה
וקנאה נחותה
וחמדה)
כי כן מכבר,
הרחק בעבר,
בעת רצון וקירבה,
הרבה לפני שנזרקתי מדירתי לדירתה,
גילתה לי סודה
שעוד בהתוודותה - עורר רתיתה
כידידה הממתיקה צפונותיה הכמוסים ביותר
לידידהּ:
מילדותה הקדומה, מאז זוכרת את עצמה
מעולם לא נרדמה
ללא
אורגזמה מרעידה
עוד טרם ידעה לקרוא בשמה
הצצת הקנאה
כשבפיד עיניה
שוטפת בלי גבול
וביד ימינהּ בעכבר תגלול
אמונֶה לעמוד לידה משמאל
אותה תכניס למכנס לחפש ולשחק בְּעָגול
זכותה החוקתית בכל עת בלי לשאול
ותלטף אותי בקול:
אתה חתול גדול
וכשיציץ חתיך בנטפליקס
יד הידיד תיקח ותכניס
למכנסה שאדאג להמיסה
כשהוא מוריד החולצה
מהתקופה שנתקעתי בדירתה
בסגרי הקורונה
שיתפה אותי הידידה
בהרגלי הפורנו
בו צופָה בלפטופה
תוך לטיפתה-לפיתתה
את שפוטה המלקק מתחתיו
לכוד בין הפלסטיק לטוסיק למיטה
בין פֶטיש התשוקה – לסדן הידידה
בין אהבה ללא קנאה לקניין בלי אהבה
שומע את הקולות מעליו
ולא רואה בעיניו
השיעור הכי גדול בחיים
כשאני חתול רע בעלת הדירה
נותנת לי פרס ואומרת
שתחנך בחומרה
והבעלים מצוָוה: תתהפך - ובועלת
אני מתקפל והיא לא מתקפלת
מיילל בעמידת שש
והיא דורשת:
תתבייש,
עונש,
תציית, חתול טיפש
שלי, אני אוהבת אותך
לא עצמאי, לא אימצתי
חתול מהפח כי רציתי בעל מוצלח
מה שהיה - שהצצתי בפנים -
וראיתי בתוכךָ את החיה
הרגישה החמקנית, העירומה נפשית
כזאת שפינטזתי לגדל שנים, זאת אני
שגיליתי לךָ את זהותךָ המינית
החתולית, הלא אנושית
ואני חשה בפנים בהתקשות הערמונית
ועכשיו תתחנן בבקשה כמו תמיד
שאסחוט אותךָ
כְּידיד
הכי מהמם ומדהים שיהיה והיה, מעל ומעבר לכל אהבה
חיָה ברמות לא אנושיות
של קִרבה
(וזה (אני קורס לתוֹכי) ידידתי -
הדדי)
מסע אל תוך האין
לידידה וידיד - אסור לדבר על העתיד
אבל מותר
להתוודות על העבר
כשהצילה אותי מחתוליות רחוב
אצלה, הקרובה לי מאחות
עלתה סוגיית המקלחות
והבחנתי מהר מאוד
כשהיא נכנסת
בחור
המפתחות
חסר סיכון, מלבד כפיות
טובה מהאגדות
לא הרהבתי לבגוד
באמון
אך פעם אחת אחר המקלחת
חשתי מחשבה משונה מתגנבת
מתחת למגבת
שלרווחה נפתחת ונסגרת
וגובה חלציי נמצא תלוי
במחצית הדלת
ובמהירות הצצתי לחושך החוצה
עדיין נוטף מים
והיה לי נדמה שראיתי שם עין
בְּיקום בתוך בית קטן
רק ההווה בלבד קיים
והחוץ הוא הסוף - ולכן הוא אסור
וזהו סוף הסיפור
מערכה ראשונה בטרגדיה
היינו אח ואחות, ועכשיו
זה כמו לשכב
במשפחות
הכי טובות
גילוי אריות בארון הבגדים
בחדר הילדוּת, בהפרת שבועת הידידות
הקדושה בימינו מנישואים, בוגדים
בעצמנו עם עצמנו, במעשייה
היבריס שעוד לא היה
שלא כתוב בספרים
לנצח את השיטה:
לרדת לידידה - לאהוב אותה - ולהישאר איתה
רק ידידים
טהורים
אחותי, מכולן את המיתולוגית
אך אפילו לא תהיי אקסית
לחיות בתוך סיפור אגדה
ילדה-מלכה והחתול ידידהּ
הסוד בן אלף הדורות
בחינוך מיני מסווג לְילדוֹת
המיוחדות במינן - לומדות
גברים הם חיות רעות
אבל מוסתר בהם סוד
שיטה פשוטה לשליטה
בחיית הפרא הנחותה
שבנות אדם מעבירות
מאישה לאחותה
בלחישה
"בין ידידות", בין דורות
בחדרי חדרים, מהמערות
והן מסמיקות מגחכות נבוכות
והן צוחקות-בוכות:
גבר צריך
להפוך
בְּלחש עובר הלחש
כְּקסם עובד על נחש
בלי לומר במפורש
את השם המפורש
המחבוא הנחבא הבא
בבשר
הסוד הנורא
האחרון שנשאר
האבולוציה יצרה בזכר
והטבע טָבע בגבר
אופציה כמוסה אסורה
סימטריה השמורה לנקבה
בָּסתר
לעשות סדר
יצורים בוגדניים, כלבים שפלים, שעירים
הופכים
גורי חתולים מגרגרים
מכורים
והיודעות - יודעות
גילו לה, סיפרו חברות רעות
אם מתחשק לָך להפוך את היוצרות
כל מה שאת צריכה לעשות
כשהוא פשוט - מאוד
כל מה שרציתְ
וחשבתְ תמיד -
רק ההפך המוחלט
נסי את זאת פעם אחת
על ידיד
חינוך מיני לבנים
המחנכת עושה לי בית ספר
קוראת לי לחדרה
מסגבירה:
האל ברא גבר, הוא יצר הרע
חיה בוגדנית, צרה צרורה
וברא לו תבלין - המורָה
ובשיעוריה מתבגר
חתול-מין -
תלמיד
שהרי חינוך אמיתי - מיני תמיד
אהבה אפלטונית
חניך לאדונית
נראה לךָ שלא הבחנתי בָּזאת,
ידידי האפלטוני,
כמה בהית בָּחולצות, לא בָּפָּנים?
אתה לא תהיה כמותם, כלב
חוצות דוחף חוטם
מתחת כל חצאית ברחוב
אתה חתול טוב, מבוית
כל רווקה צריכה אחד
ובלי לרדת לסוף דעתה
אתה מביט בה מלמטה
כחיה בבעליה
מעריץ עריצתך, מושך בכבליה
והיא מכה
אותך בצחוקה
ומלטפת ראשך
המטופש בשתיקה
בשיעור שעבר מעליו בקפיצת
כיתה
ומורידה חולצתה
ההומו ספיינס הוא הומו סטרייט
מי היתה מאמינה
שהיא, הבת
הכי חנונה ביישנית,
תגיע בחדרון נזירי חרישי, בטעות
לתגלית אנתרופולוגית מרעישה על ראשית התרבות:
תחילת החקלאות - החיה המבויתת
הראשונה - היתה הגבר הנחדר
בחדר השינה
הפטריארכיה נועדה לכסות על התחת
של הגבר מהאישה, מנסָה נגד הטבע
לייצר חוסר סימטריה, שסופה
פין בוגדני
בלתי מסופק,
תנוחה מוטעית גופנית
והגמוניה הפוכה
מאופי המין
הביולוגי
לפיו הזכר כפוף לנקבה
ואף נשאר תמיד
ילד קופיף
ורק השָד משתנה בפיו
מעשה בראשית
בראשונה היתה הסקרנות
חיייבת לדעת, לראות בטעות
הקימור האסור במכנס השמוט
כמוס לעד, בכבלי ידידות
בסומק נרעד
נוגעת
בעצמי, גומרת לךָ את הדוד
חוששת מרוגשת, מתביישת פשוט
להושיט יד - לקחת
הרי זה מין
ידית
שבאה עם ידיד
ואחריה אתה בא, הולך אחרי הכבל
לאן שתובל, לכן צריך מנעול
אוהבת שבבית מחכֶּה לי ליד הדלת
חתול
שנת הגשמת שנות דמיונות -
עם הגבר הכי פחות
מאיים שיכולתי לדמיין
אם לא איתךָ עם מי כן
חסר ביטחון וחסון ומסכן
ואני
וילון פותחת
פונֶה לאחור מבוייש ממני
במקלחת
ולבךָ נפתח אליי מהתחת
השבועה
איש סודי,
ידידי,
דָי,
ראיתי לךָ את הכול
ואתה ראית לי, גיליתי וגיליתָ לךָ ולי
סיפרנו הסודות כולם, ניתן להפסיק
להעמיד פנים
שאני ונוס - ואתה מאדים
כילד שמעולם לא ראה זוג
שדיים, לחתוך לשניים
את חשבון המים
שאני מכסָה עבורךָ
פעמיים
כי קרובים משנינו
ביקום - אין
והמשמעות
שאנו יכולים
מה שלא יכולים
אף גבר ואישה באנושות
לשמור תחת הטוש
על הידידות
ידידים אינטימיים - עד אבסורד
להתגבר
על מבוכת המינים - והאיסור
הלא כתוב
יודעת גבר, עד כמה שנינו מגיעים
מעולמות כל כך שונים
וזה הדבר שמחבר
אותנו מבפנים
ידיד נפשי
וגופי, חברי
קרוב מכל אהוב אפשרי
הרי זה טבעי, שומדבר מיוחד
כאן הרי שומן
הושט היד - וגע בם
בדממה בוטחת
מצווים שזה כלום, רק מקלחת
גם לי גם לךָ
יש תחת
כי אתה עָד
כדי כך יודע אותי,
ואני אותךָ, איש אמוני,
שבינינו, אפילו מין - יהיה א-מיני
חרדי לשעבר
נחתתָ מהחללית
בפתח דלתי
יכולתי
לזרוק אותך לחלל הלילה?
תמיד הרי היית נחמד אליי
עד הטרפת דעת,
ושנינו מטורפים
על מקלחת -
וחולקים
תחושת נחיתות מפותחת
אבל כשקמתי מחלום בָּמיטה לשירותים
עברתי על יד סָפָּתי - ובָעלטה הצצתי
ראיתי את הבליטה בסדין
והבנתי שהכנסתי לביתי
בעל חיים
אין גבר תמים
ממך
או אחת באמת תמימה
ממני
וראֶה היכן השניים עומדים
אחרי שלוש שנים
אתה על ארבע מתחנן
שאשב לך על הפנים
סופה של ידידות מופלאה
חברות שלי מתות מקנאה
אך אני יודעת מדוע
הן מחייכות לעצמן
ברישעה
האם אתה כבר חושד?
אני ידידתך האחרונה
בין בנות, ישנם פערים מיניים
קוסמיים. בלונדינית דדנית
או קלסתר דוגמנית
יקסמו רק למי
שטרם טעם
טעם
מולטיאורגזמית
לעומתן - היא חייזרית
מביטה מֶחללית בפשוטות העם
ומה תאמר אתה
הנחות גם מאחת
סתם?
שהקדשתָ את חייך לחוויות של אחרת
שאינך מבין אותן, אף לא דמותן
אך משוכנע בעליונותן
פשוט גזען קטן
ששונא עצמך כגבר
ולא תסלח לגופך עד לקבר
מדמיין שאתה היא - והיא הזכר
ובזמן שאתה מוצץ לה בלהט - שהיא בעלת
פין קטן אבל - פי מיליון מלא און פאליות ממךָ
וכשלפיך דוחפת אגודל - מפנטז שבתוקף בועלתךָ
ואילו היא לעולם לא מקדישה לפער הנורא מחשבה
להקרבתךָ את מיניותךָ על מזבח מיניותה
מדמיין עצמך כאפס הנחדר על ידה
כחפץ שקנתה מוסתר במגירתה
האינך תופס כבר
שהמשמעות היחידה
היכולה להיות לָהקרבה
היא לא ידידה ולא מיניותה
אלא
נו, אהבה?
מדוע איברך מתקשה כסלע
אך לבך התקשה כאבן?
וכיצד כולך בוער בתשוקה לספקהּ
אך בתוכך הנך כד אפר -
אף פעם לא יסופק?
ובשל מה שאיפתךָ לענגה אינה יודעת שובעה
ותקריב שוב פעם אחר פעם
אף את עונגךָ הקטן והמסכן
למען סיכוי קטנטן
לענגה עוד פעם אחת - אחרי עשרות?
למה למרות חיי מין פנומנליים
נשארתָ חסר ביטחון כרוני
ויספיק כישלון יחסי אחד
לתחושת 0 מוחלט?
ואיך קורה שדווקא כשהיא מבקשת את סוף השרשרת,
שהגיע תורךָ להגיע יחד איתה לפלֶיטה
- שארית השמורה עבורךָ
תחת לשולחן -
לפתע רק אז איברךָ
נחלש?
ומדוע אתה מתעורר מחלומות חרדה
שהיא שוכבת עם אחר במהלך יום עבודתה
כשאתה ממתין לה במיטתה?
ולמה אתה מרגיש שהאורגזמות שלה
הן הערך היחיד
לחייךָ?
האם לא הגיע הזמן להעניק לה, ידיד,
משהו יותר מהותי מעוד שרשרת שיאים אגדית,
את סוף הידידות -
ותחילתו של משהו לתמיד?
נספח: מסביב לנקודה
הזוהר הקדוש
היודעות אינן מדברות
המדברות אינן יודעות
אחת שלא רואים
עליה
בחיים האמיתיים
פורחת עמוק בלֶילהּ
על יד ילדה על ידה
בטוחים: שקטה
אך קמה באשמורות סודה
וענדה
שרשראות זוהר בלתי נראות
על צוואר חלול כל הלילות
עם בליטה
ואתה
הקנאי שהיא עולה נרצית לאל
ואותךָ ומינךָ דחָה לא קיבל
אמרה קהלת מהו הֶבל
אנחה לא נשלטת
חסרת קול
והגה
ואם לא תיטיב שֶׁת
לפתח חטאת רובץ
ואליִךְ תשוקתו המביישת
ואת תמשלי בו בסתר הכס
אוהבת שלָך מותר
מה שאסור
לו - להיכנס
אליו בתרדמתו
הרי מדוע היהודיות יותר נהנות?
כי הזכר לכוד במערכת בריתות
ברית המילה והברית מולה, כלה ומלכוּת
דומיננטיוֹת מול גבר נחות
מכניעות יחד את
השפיכה
כך כל עונגה אני מנגן באוזנה:
כל כך מגיע לָך, מגיע לָך
כך נכנס בה בעוצמה
כל צוואר רחמה:
מגיע לָך
כל -
כך
הבל הבלים, נָשמה קהלת
הבל הבלים, הכול הבל
מה יתרון לאדם בכל עמלו
אשר יעמול - תחת הרגש
אין חדש תחת
הנפש
ומותר הגבר מן הבהמה אין
כי הכול הבל
הרים ההופכים לרכבת
אֶת האורגזמה הכי מתמשכת חיפשתי
בספר השיאים
של ג'ינס
ומצאתי - שעה וחצי
ובעל השיא?
החזיר
אך את מושכת בכוחות ג'י נֶס
שצריך להיכנס לספרים
להכריז
להחריז
להחזיר
לספרי השירים
אפוס פמיניזם חזירי: מפרנס
בתפקוד נמוך עם פניס
בתפקוד גבוה - אור גם חוזר
משרשרת פנינים בחושך
המושלכת לחזירים
מושכת גברים
צריכים
משמעות לתשוקתם-דפיקותם
המיתוס האחד שעוד מחזיק מעמד
נחוץ לזיקפתם
המיסתורין
האחרון
העלטה
במיטתם
החושך היחיד
שנשאר באישה שאיתם
נחש הרחוק מידם - תמיד
נעה בראשה שרשרת דמיונית
שמועה לילית מופלאה על הנאה אלוהית
ומול זריחת האינטליגנציה המלאכותית
המיתולוגיה האורגזמית
הנקבית הטבעית
היא קרן אור
זמנית
טרם שקיעת המין סופית
לקראת הנאה חזירית אמיתית
- עליית האורגזמה המלאכותית
עידן האובייקטיביות
יקירתי
האם תשמרי אותי
גם כשיהיה לך ויברטורובוטחתולמלכותמלאכותי?
העוד
תאהבי אותי
עדיין כשהוא העתידי
במוח נחושת עדין אף חריף
בלב כסף רך אך אמין מלבבי הפריך
בלשונו הזהב ובחרוזים בזנב וברטיטת פיו
יֶדע לאוהבֶך מכל אדם טבעי?
התיקני לך מחתולי-אקספרס
גבר מלאכותי הורס
הגובר בְּיצועֶך הרבה על האקס
ללא הצרות הרבות מחוץ לו
כשהחברות יקרצו וימליצו לָך
להחליף, ימתיקו סוד כבנות, יצטחקקו כמבינות, יסמיקו כעגבניות שהוא
פי אלף
האם תצטרכי אותי - ואם לא
האם אני חתולֶך
או הומלס. ואם אין בי יותר
צורך -
האם אני בכלל חתול?
כי הנה בא ליל ניצְחון המלאכותי
והנה בא יום המבחן האמיתי
לכל הנאהבים והנעימים
קרֶב אלינו אישי מתָמיד
ואינני מאמין במין
האנושי. הִנה,
מִיאוּ, מה
נשאר
מִי
מֶ
נִ
י
(זנבי?)
מחוץ לדלתֶך
האֶין זה סופי
כחתול כותב?
אחרי שנים של עונג חולף
נמצא בצד הלא נכון של הדלת
צד הכאב