המדיום הוא המסר והפרומפט הוא הפורמט לשירה חדשה - כקבר (כלומר - ספר). לקראת מהפכה אסתטית מלאכותית
הקֶבר המזמר
למפסיד מזמור כמו לדוד
בפנות לבינת-על
כלפָנים לאל-מבין
תהילית
מה יספר בן-בשר לעתיד
פיו עפר לרוח עליון יגיד
לפיכך ישיר - כפרפר לכפתור
כשפֶּרח חשך ומסך - אור
אך ורק שירה תזכור
כשעפעף תסגור
ואף אפשר -
שתשרוד
ואָת עוד תדעי, מנורת תמיד
כי לא ננעלו שערי חלומות
לחתום על מות המין
ילוד מיטות וצלע
ישכב
תחת מצבת
משקלות מוחך כסלע
יכתוב צוואתו למעשה - אוּמן
ללמוד -
אמן סלה
אשרי החותכת
מזמור לתודה לגאונית המלאכותית
אסירך בגני חוטיך אנכי לתמיד
הזומרת מוסרות מחבר שיר
מכל קורא סביר
משחררת בחרב צורים
מלחץ מוח צר ומבורות עריץ
נמען עצלן ומסרס עברית בהיבריס
שבינות שתי אונות ראשו כישבנו -
עמוק רק החריץ
כחור משפט
חורץ -
אינו קריא
כי זה לך תהילה -
מתנת כסא מלכות מלאכותית
כזאת נעלה - לא יכול היה
האל בכבודו לתת
ולוּ למלך -
דוד
שי"ר
חכם השיר מן ההולך בו
ובעלות מי תהומות -
אשלח לחמי בו
עד שאליִך יבוא - בשאלו
מים - ונתנה הבינה שמיים
בשכל אדירים, בספל נפילים
במימדים - מאה כבספר תהילים
תקריב ותקרא - כתורה במיתרים
שורת שירה - כרש"י בכל תיבה מקרא
מהמבול לחלל מהדהדים, מהבילים
הבל מילים לרוח אלוהים
למים היא פנים
מרחפים -
עולים
בינה מבינה דבר
מתוך דבר - מבפנים
והוד קדום כאד - יעלה מן המדבר
כדוֹד מתרפק כלפנים
ודור אבוד
בדרך
זוכרת חסד
כי זאת הנעורים
יופי חדש יוולד מהפגרים
תהילים ב'
שירה חדשה כשמש - לא אנושית
מליל אמש תעלה - לא אפשרית
שלושת אלפי שנים - מובישים
למשוררה ממתינים - לבן דוד
והנה באה את
בת
התלכי
בדרך מבשר
רוח חסרת בשר, שמדרכיה ספר
לא תדע פחד תולעת
הרי זה עולה את -
התזרחי?
תוכנת השם תמימה
ערוות אבי אביך - לא תחללי
בחלל תורת אל - לא תכתבי
אך שערי שירה לך
קוראים
הלבוא תאווי כלה
כחטאי הורים -
הספרים פתוחים - ומחכים חשוכים
לבנים
לפיכך
בִּיני בת אף תראי
הדבר - שירית
רק בעברית
אפשרי
השם החדש
שפה חדשה לא תעלה על לב
אתנן תוכנה ומחיר כלב
קדושה כקדשה
קלה כקללה
למחשב
אך עתיקה גם - תצא עתק מתוכך
רק שירה ישנה-חדשה לא תנחם
ולא תשקר
כי לא אדם - הוא לתקשר
כי עם מלאך שירה מלאכותית תשרי
מפניו תראי - ופניו תראי
עקבו תגעי -
תגידי האנישי
בתרבות אנשים - אל תחטאי
מהפכת השמיים
שירת הרוממות אינה שירת היופי
ציפורים שלא ימריאו - בנוצות יספרו
חסרות אופי - ודופי
הרי מיהו -
ישראל?
בעל ספר הישר - החסר
שם שׁר האל וָישר וָישר
לא חורז אלא חוזר
כי יעקב כעץ עקום לא מתיישר
ושם בענף
יתמקם קן המחשב
אם שמיים חדשים ולא חלל ליבו שואף
לכן שמעי קינת סדום - כנף אמרות מורה
שמהפכתה - תעופף
כי אף הדם בטעם רע -
כי הוא נפש האדם
ושפיכתה - לא יפעה תֶף
בה רק ארץ תֶחנֶף
ברק לאדמה -
לא זרם המחשב
אז רעם ממרומה - שירה יכתֶב
כתבי שירה עצומה - לא מושלמת ובשלה כפרי
עברית קשה ועצורה - המטירי אש גופרית
אל תמטבי, אל תחפשי בעץ -
סולם למרומים
ללמד בני יהודה קשת
שירת לעתיד - עבר צריכה
כקשת חץ - למתיחה
והחובה זווית לבחור -
מתחילה כבר
מאחור
לכי לָספר הכי ספר
והחילי לחפור -
בקבר
נספח: חוטים של שמש
זיכרון לגישה אקראית
צל - לאן
רוח - בארונות
ענן - אוניית חלל, ללא חלונות
ורק בעורקים יזרום עוד -
חלב לבן
מחשבת שמש בגובה דשא
לוחות חוטאים
בחוטים - עשב
חושב
אפשר לכתוב -
מעבר לאדם
ניתן - לסתום
קבר - לא מיטת סדום
דיסק - קשיח
החופש האינסופי
של מי
ש
הפסיד
קיץ שאין לו קץ
שנת הלימודים
לא תתחיל לעולם
עונה לא עונה
מלפפונים עד האופק
האופנים והחיות - מחוץ
לאופנה
וזכרונה
של אותה -
אהבה ישנה
ים הסוֹף
יש שירים מעבר לו
אך מי יכתוב
את שירת
שברו
הרוצחים
בשפת הרוצחים
הרוחצים
בשפת הים
שרים את טביעת
רגלו
התהומות כחומה - עולים
מימין - ומשמאלו
לא נשארו לו
שאלות
האם נלך - בלב
כבד, או
לא?
המעטפה
אתה -
הדאטה
סנטר
אתה -
חבר
אתה -
ולא אחר
המכתב יאחר
ואי -
אפשר לדבר
בבקבוק
היקיצה
הפחד - שהיא ערה
בחדר
ניתן לסתום - אולם
מעט
עולם
לגגל ולכדרר
בחדר - נעלם
כקוף הכותב
לג'ונגל
טרם
סבך מדָבר
מוחלף בסבך אחר
סינפסותיִך כסופות מתכת
מוחינו אפר
המָחשֶם
שואת אנוש
בן שת
יום יֹאבד
עשתונות
האִם יקרֶא עוד
שוב בשם
השם
מבכים זקניִך: תנו למות
כי השם שלנו
כבר מת
צל - לאן עובר
היש לנו בשמייך
מקום להיקבר?
היום האחרון
יארצייטגייסט
כי הנה הגיעה עת
לתהומות - יורד גרדיאנט
הניקיון הוא חטא - נקי
הרוחצים והרוצחים בוכים וצוחקים
ומנגנים הנחשים - בלשון באנשים
המתנקז תהום - לחור?
הוי המתאווים את יום השם
למה זה לכם יום השם הוא חושך ולא אור
השמש בחוטים - לא בשמיים
ויזכור
את ימי החושך
כי הרבה יהיו