חשיפה: גנץ פירושו אווז ביידיש

הצבעת ביבי - קיבלת ציפר. אם ביבי יודח ציפר יאלץ להתפטר במהירות מ-"תרבות וספרות" כדי לקבל מביבי את תוכנית הפנסיה שלו - משרת ראש המכון הישראלי בקהיר, בהתאם לתיק 10000. הבחירה הספרותית הנכונה - גע גע גע!

גי גע מי זה בא? ראש הממשלה הבא  (מקור)

למרות שתוצאת הבחירות הן (במידה ידועה) ידועות מראש, עדיין לא ברור באיזו צורה ואופן בדיוק הן יהיו גרועות, ולפיכך העם בישראל כולו במתח לקראת היוודע תוצאות "תחרות הסיפור הקצר". ציפר הרי חייב להתאבד על ביבי בפייסבוק, כי מספיק שביבי ישרוד רק עוד שנה, וציפר יקבל את מצנח הזהב שלו. הוא באמת לא מבקש הרבה, בניגוד למוזס, ולא סביר שתפתח בנושא חקירת משטרה, למרות שהכול מוקלט ביוזמתו של החשוד עצמו (בחללית טי.וי.) - כי זה פשוט חוקי (לכאורה). כלום מוביל לכלום, שגם הוא בתורו מוביל לכלום, לא?

אמנם גנץ עושה טעויות קשות שביבי לא היה עושה בחיים, כמו למשל לומר "אני יגיע" במקום "אגיע" - אבל זה בגלל שהוא מגעגע. לעומת זאת, ביבי מזדהה יתר על המידה עם ציפר ברצונו להרגיש כראש האופוזיציה למרות שהוא ראש הקואליציה כבר אלפיים שנה. ההזדהות העמוקה של ביבי עם ציפר גורמת לו גם להיאחז בכיסא לנצח, לקדם שרים בינוניים בעמוד הראשי, ולהעלות פוסטים ליצניים-חרדתיים-פומפוזיים, בחיפושיו אחרי סוגה ספרותית ההולמת לממדי השעה. רבים טוענים שנשארה להם פחות משנה ליהנות ממנעמי השלטון והחנופה, אך מי יודע איזה נזק הם עוד מסוגלים לעשות לשיפוט ולנורמות?

כך נודע לכתבתנו שבהשראת ציפר חובב תרבות צרפת, ביבי יאכל את כבד האווז המסכן (מעדן צרפתי אנין!) וינסה לייבא גם את החוק הצרפתי, שהוא החוק הנאור ששולט בממלכתו של ציפר כבר שנים - לעולם לא יוזז מכסאו לואי ה-16, לא משנה מה (ומה הרמה). כך בדיוק התרגלו השניים לראות בממלכתם אחוזתם הפרטית, מה שהוביל אותם עד לעבירת הפרת אמונים לנתינים. ואחר כך עוד תוהים - מה גרם לחברות האמת בין שני הבנימינים?

אז אם אין מה לקרוא - תצביעו אווז. גנץ - חזק מול מוסף חלש.

כל זה נכון בחיים האמיתיים. אך בחיים הספרותיים - תצביעו ביבי. תצביעו ציפר וביבי, תצביעו ביבי וציפר. כמו בתאונה בהילוך איטי, אי אפשר שלא לחכות לראות מה תהיה סוף העלילה הזאת, ואין ספק שכוחו של ביבי נובע מהמתח הספרותי הזה, וזה בדיוק מה שציפר זיהה. זהו סוד כוחם של מנוולים - דווקא חולשתם הליבידינאלית המופלגת לא יכולה שלא לעורר בלב אנוש גם הזדהות וחיבה מסותרת. הם אנושיים, אנושיים מדי. זה סוד הספרות שגורם לנו לחרוד לגורלם - הם שתי דמויות מרומן שדרכיהן הצטלבו, לכאורה שונות אך משתקפות אחת בשנייה. לצערנו, הספרות הישראלית בוחרת בדמויות אווז משעממות, והמציאות הישראלית בוחרת בביבי וציפר. הפוך גוטה. די לאווזים בפרוזה. אדם שאפילו תכני הטלפון הפרטי שלו אינם מאפשרים לסחוט אותו - איננו אדם. הוא אווז. וזה בדיוק מה שצריך בראש מדינה. הכלבה מצביעה גנץ, אך מקווה בסתר שביבי יבחר.