אלטרנטיבות להארץ: כיצד תתנו למוחכם מזון יומי בריא יותר?
בליבנו כולנו יודעים שמדובר בהתמכרות - ובהרגל מגונה - שנוצר בגלל פגיעות המוח שלנו להתמכרות לפידבק חיובי לא עקבי. כמו
מהמרים שזוכים מדי פעם אבל מפסידים בטווח הארוך, כמו בחורה שמתמכרת למערכת יחסים לא יציבה עם אקס בוגדני שמדי פעם כותב לה:
"אני אוהב אותך", דווקא בגלל שרוב הכתבות בהארץ גרועות אבל יש מעט טובות - אנחנו מתמכרים אליו. התמכרות להארץ היא כמו
התמכרות לפייסבוק, לסמארטפון, לפורנו. קוראי הארץ אנונימיים מגישים: עשרה צעדים לגמילה מבזבוז הזמן היומי
המשך דירוג "הארץ" של כל הזמנים - תחתית הטבלה
סלחו לי אם אני כלבה סנטימנטלית, אבל זהו לא רק סיכום של הארץ, או של קריירה ביקורתית מפוארת. זה סיכום של התקופה שבה האמנתי
להארץ, ואולי גם האמנתי בעוד דברים (שמכרו לי בהארץ), מאז התחלתי לקרוא אותו כגורה. מאז התבגרתי - והארץ התיילד. החכמתי -
והארץ היטפש. הרשת עלתה מעלה מעלה במעלות התוכן והתורה - והארץ התדרדר. העיתון לאנשים חושבים את עצמם - איבד את חשיבותו ואת
עצמו. אבל אני עוד זוכרת את התקופה שבה "נכתב בהארץ" היה תו איכות. לא עוד
סיכום של דירוג "הארץ" (ראש הטבלה): אם תאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן
שואלים אותי: מהי הסיבה שיבש מעיינה הביקורתי של הכלבה? האם העיתון עד כדי כך השתפר שכבר אין מה לבקר? מדוע נטשת את משמרתך
והשיירה עוברת? שובי למלונתך, כלבה. לכן, כשירות לבעלי כלבים, שמוגש מטעם צער בעלי חיים, אציג את הארץ ממבט הלוויין: חתך
עומק, תמונת רוחב וסקירה אופקית כללית של מצב העיתון, שמשקף את מצב האינטליגנציה הישראלית, שמשקפת את מצב האומה היהודית,
שמשקפת את מצב הבריאה, שבירת הכלים והחורבן, שמשקפים את מצבו הקיומי של הכלב. אם אין עצמות - תאכלו בשר
האל הפרוטסטנטי של דה-מרקר: מתי יבוא הגואל
הכלבה מבקרת את דה-מרקר סופ"ש, פעם מתחרה ראוי למוסף הארץ, והיום - קורבן של חוסר התחרותיות, של המונופול של הארץ, של
הריכוזיות האובססיבית של רולניק, של פירמידות של תודעה כוזבת, ואולי גם של הוועדים - שלא מאפשרים תחלופה ראויה למראיינים.
האם דה-מרקר יחזור להיות תחרותי, וישקף את מגוון הסיפורים והגישות בעולם הכלכלי? על הקשרים הפסולים בין בון-טון לעיתון
הארץ אשם בביבי - חלק א': זה לא מצחיק
רק דבר אחד היה יכול לעצור את תופעת ביבי מלהשתלט על הישראליות. ביבי הוא התגלמות חוליי היהדות - הקורבניות, היהירות כלפי
הגויים, הפסיביות, הצעקנות, החששנות הנוירוטית - ולכן דמותו תפורה להשתלטות הנפש היהודית ההומיה על הרוח הישראלית. רק מרכיב
יהודי עתיק אחד חסר לו - ובו היתה יכולה להיות טמונה מפלתו. ודווקא מרכיב זה נעדר לחלוטין מ-"הארץ"
"הארץ" בפאניקה: מצע מפלגת זהות יותר אינטליגנטי מעמוד הדעות שלו
מה פשר האובססיה של "הארץ" בנוגע ל-"זהות"? מדוע הארץ התחרפן (ממש) בבחירות דווקא סביב מצע זהות, מכל הנושאים, והקדיש לו
סיקור חסר פרופורציות וגם חסר הגינות בסיסית, שאפילו האנטי-ביבי מחוויר לעומתו, ושלעולם לא היה מרשה לעצמו מול כל מועמד או
אג'נדה אחרת? מדוע פייגלין מפריע להארץ יותר מביבי, בנט, שקד, עוצמה יהודית וליברמן - ביחד, וגם יותר מהותי לו מהם (מסתבר)?
סיקור של סיקור הבחירות בהארץ - ושל יום הכיפורים של דה-מארקר