מהי באמת אינטליגנציה

אם המקבילה של מדעי המחשב לאינטליגנציה היא כוח החישוב - מהי המקבילה לקשב ולכושר הריכוז? כיצד רשת מבוזרת יכולה להתרכז במשהו - ומדוע המנגנון הזה חשוב לפעולתה התקינה - וחסר כמעט לחלוטין כיום? על הטעות הגדולה של העיסוק האידיאולוגי במדע המדינה במקום העיסוק האלגוריתמי

בלבולי מוח  (מקור)

בחברה מריטוקרטית, שבה להשכלה ואינטליגנציה יש יתרון כלכלי, ועם מוביליות לא מבוטלת, ושלכסף יש בה ערך גבוה, כלומר שאדם חכם יכול להפוך לעשיר או לפחות לאמיד (לא תמיד היה ככה) - כמה דורות יקח עד שיהיו פערי אינטליגנציה בין העשירים לעניים? כלומר שהעניים יהיו באמת יותר טיפשים? וכמה מהאינטליגנציה היא יכולת חישוב לעומת כמה ממנה היא בכלל יכולת מיקוד וקשב? הריכוז הגבוה, לאורך שנים וגם לאורך מבחנים, שנותן השכלה, ושמאפשר התמודדות עם ידע מורכב וחשיבה עמוקה - האם הוא לא יותר חשוב מעוצמת מכונת החישוב? הרי נגיד שהעוצמה פחותה אבל ניתן להפעיל אותה לאורך יותר זמן, ובעיקר בצורה ממוקדת לאותו כיוון, האם לא נגיע יותר רחוק בזכות הנהג ולא בזכות עוצמת המנוע, או אפילו מהירות הרכב.

ממה שאנחנו יודעים על התנהגות רשתות, דווקא התופעה של ריכוז כישרונות יוצר מפץ אינטלקטואלי, ולאו דווקא מוחות בודדים וחזקים במיוחד, או עוצמת היכולת הממוצעת ברשת (למשל, ההשכלה הממוצעת באוכלוסיה). וגם בהתנהגות של חישובים - התוכנה יותר חשובה מעוצמת החומרה, והניווט יותר חשוב מכוח הסוס של הרכב על מנת להגיע במהירות. ברוט פורס לא משנה הרבה, אלא האלגוריתם. זו התובנה הבסיסית שמאחורי תחום הסיבוכיות במדעי המחשב. כלומר, אם אינטליגנציה זה בעצם יכולת ריכוז ומיקוד, בזה לגברים יש יתרון מסויים, על חשבון פעולות מרובות וחלוקת קשב, וזה כולל ריכוז במטרה, הציד, הדרייב וההישגיות, שמאפיינים את הרבייה הגברית יותר, בניגוד לנשית.

כל זה עומד כמובן בניגוד לאנשים לא מרוכזים ומוסחים בקלות, ובמיוחד על רקע ההסחות הרבות של העידן המודרני, שמשמעותן ארוכת הטווח היא ירידה באינטליגנציה באוכלוסיה, אם ריכוז הוא מה שיוצר אינטליגנציה ומה שמבדיל באמת בין חכם לטיפש. היכולת להתרכז נהיית יותר נדירה, ויותר חשובה. אבל מה הקשר בין יצירתיות לריכוז, כאשר יצירתיות היא יכולת לפתור בעיה למשל? אולי, מעבר לאינטליגנציה, היצירתיות מושפעת אפילו יותר מהריכוז. כי מהו ריכוז? המוביליות של הרשת אל המרכז, היכולת של כל חלקי המערכת להשתתף בפתרון הבעיה שלפניך - למשל, היכולת של כל הרעיונות והידע במוח לעשות אינטגרציה ממוקדת באתגר נקודתי (כמו מבחן אינטליגנציה, או כתיבת פרגמנט).

לכן, כפי שכבר רואים בכמה חברות מתקדמות, אפקט פלין יכול להתחיל להתהפך, והאינטליגנציה הממוצעת באוכלוסיה שעלתה בעשרות נקודות במאה ה-20 תתחיל לרדת במאה ה-21. בחברה שבה אנשים חכמים ואינטלקטואליים יותר נהיים פחות דתיים, ואילו דתיים מולידים יותר ילדים, כמה דורות יקח כדי שחילונים יהיו יותר חכמים מדתיים, ושיהיה בה מיעוט חילוני חכם ורוב דתי טיפש? ובכלל, האם מגבלות הקוגניציה האנושית נובעות ממגבלות יכולת החישוב או הרבה יותר מכך דווקא מיכולת הריכוז המוגבלות או מיכולת קבלת ההחלטות המוגבלת, שנובעות בכלל אולי משיקולי אנרגיה של המוח? ואולי צריכת האנרגיה הגבוהה בקבלת החלטות גורמת לכך שגם אנשים יצירתיים מתקבעים בסופו של דבר, כלומר היצירתיות האנושית מוגבלת בעיקר מכך שמוח יצירתי דורש יותר אנרגיה, וכך גם מוח לומד, מאשר מוח שנכנס למסלול, לשגרה.

כל הלמידה כולה משמעותה היא להפוך מסלולים חדשים וקשים שמצריכים ריכוז והחלטות למסלולים ישנים ושגרתיים שמצריכים פחות אנרגיה מוחית כי יש בהם פחות חיפוש ויותר אוטומציה. לכן כל הניסיונות שלנו לקבל החלטות טובות ולהשתנות צפויים לכישלון כי ליכולת ההחלטה שלנו אין יכולת להחזיק אותנו אלא רק להרגל. וכל זה רק בגלל שיקולי אנרגיה לא רלוונטיים כיום, כשיש לנו אינספור קלוריות להכניס. כלומר האם תיתכן מוטציה של מוח שפעיל הרבה יותר וצורך הרבה יותר אנרגיה, ומאפשר לאכול בלי חשבון?

האם נגיע למצב שבו נפנים לעומק שעוצמת כוח החישוב פחות רלוונטית מעוצמת האלגוריתם? הרי זו המסקנה העקרונית במדעי המחשב. האם למשל יגיע יום שבו מעבדים חזקים יותר אקספוננציאלית לא יהיה חזקים יותר ככוח בעולם אפילו בצורה לינארית? ברור שמעבד חזק פי 2 איננו חזק יותר ככוח בעולם פי 2, מבחינת מה שהוא יכול לעשות, אם הוא רק מריץ את אותן תוכנות יותר מהר פי 2 זה למשל לא שווה פי 2 כסף. כלומר - האם חוק מור לא בהכרח יוביל לאינטליגנציה כל עוד אין אלגוריתמים יותר טובים, או שאולי כבר יש לנו אלגוריתמים טובים, או סבירים, אבל בכמה סדרי גודל פחות ממה שצריך, וכן נשיג את היכולת הזאת? סביר שיכולת החישוב המעשית של המוח פחותה בסדרי גודל מיכולת החישוב העקרונית שלו כמכונה בעלת כך וכך נוירונים. כלומר עם אלגוריתם טוב נגיע לאינטליגנציה הרבה לפני שנגיע ליכולת החישוב של המוח, ועם אלגוריתם יותר גרוע משל המוח יתכן שגם כשנגיע ליכולת החישוב של המוח תהיה לנו עוד כברת דרך כדי להגיע לאינטליגנציה. זה מקביל להבחנה בין אינטליגנציה ככוח חישוב לאינטליגנציה ככוח ריכוז.

גם מבחינה חברתית, מה שחשוב הוא מציאת אלגוריתמים יותר טובים, ולא עבודה יותר קשה ומאומצת ונכונה באלגוריתמים הקיימים. הדמוקרטיה, למשל, לא תוחלף במלוכה או בחזרה אחורה, גם אם היא תקרוס - אלא באלגוריתם חברתי יותר טוב מהדמוקרטיה. למשל, האלגוריתם הכלכלי יותר מוצלח היום מזה השלטוני, ולכן יותר ויותר הולך לכלכלה ופחות למדינה. אבל בעתיד ייתכן אלגוריתם יותר טוב מזה הקפיטליסטי, ואם יווצר אלגוריתם כזה ברשת, שינהל את התנהלות האנושות דרך הרשת, אז המדינה והכלכלה יאבדו מכוחן לטובת הפלטפורמה הזאת. לכן ההשקעה באלגוריתמים חברתיים היתה צריכה להיות עיקר מדע המדינה היום.

לא לעולם חוסן - לא לדמוקרטיה ולא לקפיטליזם - אלא רק עד שיהיו אלגוריתמים יותר טובים, כלומר גם אם הם קיימים עוד צריך ליישמם חברתית, ולהפוך את רשת האינטרנט לרשת נוירונים, שבה האנשים הם נוירונים. כיום זה אולי כבר ככה בעיקרון, רק שמי שקובע איזה אינפוט מקבל אדם מכל הנוירונים ("חברים") אליהם הוא התחבר ולמי האאוטפוט שלו הולך זה אלגוריתם הקיר של פייסבוק, ורק ברגע שיהיה אלגוריתם יותר שקוף וחכם זה יעבוד. כי כרגע הדבר היחיד שניתן להעביר זה פוסטים, והדבר היחיד שניתן לקבל זה לייקים כתגמול. אבל תיתכן גם העברת כסף ומוניטין כתגמול. וחשוב מכל - יתכן שניתן להעביר גם עבודה, למשל קטע קוד שעושה משהו, או עבודה אמיתית, או מחקר מדעי. וצריך מישהו עם חזון שיקים את הרשת הזאת, שבה הרצון לבצע עבודה טובה ינבע מזה שהמוניטין שלך יהיה תלוי בזה. וזה מה שיוכל להחליף את הקפיטליזם - נוירוקפיטליזם. כמו שאת הדמוקרטיה תוכל להחליף נוירודמוקרטיה.