הקפיטליזם של המשמעות

אף כיוון היסטורי לא ממשיך לנצח אלא בסוף חוזר בתנועת מטוטלת אחורה, וכך גם המהפכה המינית והפמיניסטית. שורה של תופעות יכולות לגרום לכך שהפמיניזם ייזכר כאפיזודה היסטורית, אולי אפילו חיובית, אבל מתה. מקורות הכוח המסורתיים של המאה העשרים - כסף ומין - יתרוקנו ממשמעותם, בעוד האי שוויון גדל דרמטית. התוצאה תהיה עולם שבו הכוח הוא המשמעותיות, והוא נשלט בידי אליטה טכנולוגית צרה וגברית מאוד, שרק לה השפעה משמעותית על העולם

לא שווה: כשתהיה אליטה צרה שתשלוט בעולם - אחוז הנשים בה יהיה קטן מבאליטה כיום  (מקור)

מה תהיה סופה של מלחמת המגדרים, והאם היא תוביל לשוויון ולמיניות נאורה? לא, כי הגברים בסוף ינצחו את הנשים, שעוברות את הגבול במהפכה בעידן טרור יעקוביני, ותגיע הרבולוציה. לגברים המובילים כבר נמאס, ותמיד הגברים המובילים ינצחו. כי יש לגברים יתרון גנטי על נשים, אמנם לא בממוצע, אבל כן בקצה הגבוה (רק לראות את הדומיננטיות שלהם בטכנולוגיה), בגלל שסטיית התקן שלהם גדולה יותר. וככל שהזמן עובר, העולם הופך להיות כזה שהממוצע פחות ופחות רלוונטי וחשוב וחזק (ואיתו גם המסה של הנשים והגברים) ורק הקצה העליון מרכז בתוכו את הכוח. לכן חוסר השוויוניות הולך וגדל ולכן הגברים ינצחו שוב. ושוב יהיה אי שוויון אדיר בכוח בחברה, והפעם על חשבון המדינה (השוויוניות יחסית), בזכות הכלכלה (האנטי שוויונית), שתלך ותתחזק יותר ויותר על חשבון המדינה.

כי הכלכלה לומדת ואבולוציונית, והמדינה היא טכנולוגיה קבועה, כלי. ככה שבסוף הכלכלה תהיה המלכה, והמדינה השפחה, ואולי כוחה יעלם כמו הכנסיה. לכן גברים ינצחו בזכות החוזק הכלכלי, והנטייה לקחת סיכונים ולהיות פחות קונפורמיסטיים. גם המוטיבציות המיניות השונות יוצרות מערכות תמריצים שונות בין גברים ונשים, ומעודדות אותם לקחת סיכונים. למשל, לגברים יש תמריץ מיני משמעותי להיות פורצי דרך ומנהיגים בתחומם, וגם בגילאים מבוגרים יותר, ותמריצים אלו מעודדים הישגים בגברים. לנשים יש פחות תמריץ מיני כזה, כי פרופסור יכול להתחתן עם סטודנטית צעירה ולהביא ילדים, אבל פרופסורית פחות בנוייה ביולוגית לרדוף אחרי תרחיש כזה. לכן התמריץ המיני, שהוא מרכזי וחזק מבין תמריצי האדם, פחות פועל אצלה לנסות להיות גורו או נערצת. מכל הסיבות הללו האי-שוויון המשגשג ישרת את הגברים ויחליף את הפטריארכיה הגוססת כשובר השוויון בינם לבין נשים.

מאותן סיבות גם היהודים ינצחו את הערבים, כי האיכות הולכת ונהיית יותר ויותר חשובה מהכמות. הלבנים ינצחו את השחורים. וארה"ב את סין. כל השוויון שהלך ונוצר במאה העשרים יעלם. לכן סביר שתהיה תנועה גדולה קאונטר-פמיניזם, ומה שישאר זה רק הליברליות המינית. כי כל עוד הכוח המיני בידי נשים, כי גברים רוצים יותר, אז יהיה פמיניזם, אבל זה רק בתוך מערכת שנותנת להן בחירה, ומאמינה בבחירה שלהן. אבל לאור הבחירות האומללות של בני אדם האמון הזה נשחק, והתפיסה נוטה לסבור שהאדם הוא חיה והבחירה שלו גרועה ומנוגדת לאינטרסים שלו, ולכן תבוא התרבות ותיצור איזון מחודש. למשל, אם תוכנת שידוך אלגוריתמי בין בני אדם תהיה מוצלחת יותר מאתרי הכרויות (וזה לא הישג אלגוריתמי בשמיים) הכוח של הנשים במיקוח יחלש משמעותית.

בנוסף, ככל שיהיו יותר הומואים ולסביות, ויהיו יותר אנשים שמעוניינים בטכנולוגיה מינית על חשבון בשר ודם, הנשים יאבדו את הכוח שלהן. וכך גם ככל שיהיו יותר דתיים ושמרנים (וזו הקבוצה שתתרבה מכולן) - אפילו הנושא של הבתולין יחזור. והקצה העליון של הגברים יהיה גברי אלפא טכנולוגיים שזוכים מתוקף האי-שוויון להמון נשים ולפוליגמיה, או דווקא חנונים שבעד מונוגמיה קלאסית. מעל רמת הכנסה מסויימת, שכל העולם יגיע אליה, יש הרבה פחות ערך לכסף, והאושר מפסיק לעלות, ולכן כל אלה שלא רוצים להתאמץ ואין להם הכישורים יהפכו לבהמות, אנשים חסרי חשיבות בעולם, וכסף יהיה פחות בעל ערך. הכוח יהיה במקום אחר, והמעטים שיקבעו את כללי המשחק יהיו הטכנולוגים. ולהם נמאס.

טכנולוגים לא אוהבים את האתוס הנוכחי של כסף ומין, ולכן זה לא האתוס שישלוט בעולם שבו הם ישלטו. ובאתוס פחות מיני לנשים יהיה הרבה פחות כוח מיקוח, כי דווקא האתוס המיני העלה את העוצמה והיוקרה שלהן בחברה. בקיצור, גיבורי התרבות החדשים יהיו אחרים. ורק מעטים מבין בני האדם יהיו משמעותיים, כי גם אי השוויון במשמעות יגדל, וכל השאר אבק אדם. ומה שלא תוכל לסחור בו זה משמעותיות, ולכן גם הקפיטליזם הפיננסי ימות. והאליטה תפתח שוב פער מול ההמון, ותיווצר אצולת אינטליגנציה צרה וכל השאר משועממים. כמו בימי-ביניים של משמעות.