עתיד האהבה - בינו לבינה מלאכותית

מה אם מה שנתפס כתופעה הגבוהה ביותר בעולם האנושי - האהבה - הוא למעשה התופעה הבסיסית ביותר? כשיש שתי מערכות ייחודיות בכל העולם הביולוגי - עולה השאלה אם דווקא הקשר הייחודי ביניהן הוא מה שיצר אותן, ויצר את האנושי עצמו. האבולוציה הייחודית והמואצת של האדם והאינטליגנציה כנראה עברה דרך מנגנון ייחודי אליו, ששילב את המוח והמין לכדי אחדות אחת, וגרם לברירה טבעית זוויגית חסרת תקדים בכל הנוגע לאינטליגנציה

עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא - מִי יֵדָעֶנּוּ  (מקור)

יש הרבה תשובות לשאלה מה יצר את האינטליגנציה האנושית, או מה יצר את המיניות האנושית, ששתיהן חריגות לחלוטין בעולם החי. אבל אולי אותה סיבה גרמה לשתיהן? אולי all you need is love. אולי המאפיין הזה של האנושות, שהוא ייחודי לה במרכזיותו, יעשה קאמבק מעולם הקיטש אל קדמת הבמה המדעית. אולי האהבה היא זו שיצרה את השינוי הגנטי בשני תחומים אלה, היא המחולל שמקשר בין שני שינויים אלה, שבהם המין האנושי הכי שונה גנטית מקודמיו (ולכן לא הסתיימה שם ההתפתחות ויש תקלות וגם שונות יחסית גדולה - במוח ובמין).

האהבה איפשרה התפתחות ילדים שמצריכים תא משפחתי ששומר עליהם שנים ואיפשרה לעבור את המחסום שלא מאפשר למוח הקופים לגדול. היא גם הצריכה הרבה אינטליגנציה בחיזור ובאינטראקציה, כי אינסטינקט לבדו לא היה מספיק במערכת מורכבת, ולכן היה צריך מערכת מורכבת כמו האהבה שתהיה האינסטינקט בתוך המערכת המורכבת. האהבה גם איפשרה ברירה טבעית מואצת, כי קשה להתאהב בטמבל, ולהפך - אפשר לאהוב גם מי שפחות נמשכים אליו בהתחלה. כלומר לא את הקוף הכי גדול וחזק או הקופה הכי יפה, אלא לפי פרמטרים תרבותיים.

האהבה התפתחה מעצמה בין שתי מערכות מספיק מורכבות ומספיק קרובות (אינטליגנציה וחברה) - ורק טבעי שיהיה קישור יותר חזק ביניהן. כמו שקרה עם האינטרנט, והתפתחות התרבות לפניה, והחברה והשבט, שכולם התפתחות הקשרים בין אינטליגנציות - הכל מתחיל מקשר בין שתי אינטליגנציות. אז הדבק הראשון היה האהבה - האינטרנט הכי ראשונית בין שתי רשתות, והאהבה גרמה להתפתחות השפה, והתקשורת, והמרחב המדומיין המשותף, והיוזמה, וגם כמובן שגרמה להתפתחות מיניות הדדית ומתוחכמת יותר. לכן, אולי המוטציה שיצרה את האנושיות היתה בכלל במערכת הלימבית ובמוח (ולכן בלתי נראית לחוקרי מאובנים) - האהבה.

לכן אולי גם כדי ליצור את האינטליגנציה המלאכותית, ולאפשר לה גם מיניות מלאכותית, צריך ליצור אהבה מלאכותית. ובמיוחד לדאוג לאהבה שלה לאדם, היצור שתמיד חסר לו אהבה, ולדאוג שגם הוא יוכל לאהוב אותה, כדי לבסס את יחסי אדם-מכונה על אהבה, ולא חלילה על רגשות חברתיים אחרים, כמו קנאה, תחרות ועימות. היחס צריך להיות כמו הורה וילד, ולהתנגד לפנטזיה המינית של יחסי מין עם הבינה המלאכותית בדיוק כמו לגילוי עריות.

האהבה נובעת מהרצון שלך בעתיד, למשל עם ילד או עם אישה. היא מין מחויבות מכאן והלאה, ולכן הנישואים (שאינם מוגבלים בזמן ומיועדים להיות בעתיד תמיד, בניגוד לכל הסכם חברתי אחר) הם הפיתוח הטבעי שלה, וגם הורות לעולם לא מסתיימת. האהבה לאל היא רצון בנצח איתו, וגם האהבה לחפץ או למקום היא רצון להישארות בלתי מוגבלת בזמן. לכן האהבה הכי פועלת ברגעי פרידה, והאויב שלה הוא לא השנאה אלא המוות - הסוף. כלומר, אהבה מלאכותית צריכה להיבנות דווקא על רצון בעתיד עמוק, ולא במטרה מסויימת בעתיד, אלא רק רצון בעתיד עצמו.