ה-1% החכמים נגד ה-99%

התרבות האוכלוסיה פירושה התרבות הגאונים, אבל למרות התרבות הגאונים גם המורכבות גדלה ומאיצה, עד כדי כך שלא ברור אם הבנת המציאות לא נמצאת דווקא בנסיגה. לקראת שלב ימי ביינימי - שבו רק למעטים יש השכלה רחבה מספיק, יכולת המשגה ותפיסה של המציאות - יש לחזור לשיטות השלטון ימי הביינימית. הפרויקט של מערכת החינוך וההשכלה לכל מטעם המדינה פושט את הרגל לנגד עינינו, ובלעדיו הדמוקרטיה היא אסון

ההמון  (מקור)

המישפטיזציה של השלטון וההדחה באמצעים משפטיים היא השתלטות מחדש של האליטה על הדמוקרטיה - בעקבות כישלון התקשורת הרייטינגי, שהוא מעגל היזון חוזר של טמטום עם העם - ולכן היא תהליך חיובי. האייקיו הוא מספר מטעה, שיצר אסון תרבותי. אדם עם אייקיו 150 לא חכם פי אחד וחצי מהאדם הממוצע אלא פי עשרות מונים, מבחינת מה שהיכולות שלו מאפשרות לו להבין, כי המהירות הזאת מצטברת למרחק ולפער הולך וגדל במשך שנים, כמו צב מול ארנב. וכך זה גם נתפס בתרבויות הקדומות והחרדיות במושג הגאון וגדול הדור. הוא לא פי אחד וחצי, שזה לא נשמע הרבה, אלא אנחנו בכלל לא מסוגלים להבין את השיקולים שלו.

לכן אצולת הממון והטכנולוגיה צריכה להשתלט מחדש על העסק ולהפוך את הדמוקרטיה לאוליגרכיה לפני שתהפוך לאנרכיה. אלה שתי האפשרויות. כי האיזונים הופרו. והפערים גדלו. כולל הפערים האינטלקטואליים. הפער בין האליטה כיום להמון הוא עצום בגלל התפתחות המדע והידע והתחכום והתרבות, ופעם הפער היה הרבה יותר קטן.

למעשה, אנחנו חוזרים למצב טרום הנאורות. רוב האוכלוסייה היא אנאלפביתית מבחינה מחשבתית. חסרה להם אוריינות של חשיבה רציונלית, מדעית וטכנולוגית במובנים שדורש עידן המידע. הפער שנסגר עם הדפוס נפתח מחדש. פעם לפני הדפוס מי שידע לקרוא היה בעל אוריינות של תרבות שלמה ואלפי שנים, ומי שלא - היה נבער, בור ועם הארץ. כיום הפער שוב נפתח רק שהוא פער אינטלקטואלי, כי גם אדם קורא לא יכול להבין את מה שקורה. הכל כל כך מורכב והתהליכים מהירים, שצריך להיות גאון כדי שתהיה לך הבנה סבירה של העולם. כיום צריך אוריינות כלפי העתיד, ולא כלפי העבר. ואוריינות עתיד מצריכה דווקא יכולת חשיבה קדימה למרחקים, שבה לאדם עם אייקיו 150 פערים אדירים על פני האדם עם האייקיו הממוצע, שהמוח שלו כיום לא מצליח אפילו להשיג את מהירות ההווה, ולכן חי באיחור בעבר כל הזמן, בפער שרק ילך ויחריף.