מסה על הלמידה
הצגה קצרה של הפילוסופיה של הלמידה - כיורשת של הפילוסופיה של השפה. מדוע הלמידה היא פרדיגמה? ומדוע הלמידה איננה
רק פרדיגמה ואיננה בעיקר פרדיגמה, ולמעשה מציבה אלטרנטיבה רדיקלית בניצב למחשבה
הפרדיגמטית, ומחליפה אותה במחשבה למידתית? על ההבדל שבין תלמיד חכם לאוהב חכמה, שהוא כפער בין התלמוד לפילוסופיה.
פער
פרדיגמטי זה אמנם ייסד את הפילוסופיה כתחום החכמה, אבל הטה אותה הרחק מה-"למידתיות", כשרק כיום מתאפשרת הסינתזה בין
החכמה
ללמידה
מסה על ארבעת הפוסטולטים של הלמידה
הלמידה היא העתיד: מסה קצרצרה שמנתחת את הלמידה למרכיביה ונותנת בהם סימנים - בהתאם לארבעת הכללים שפותחו בסמינריון הנתנייתי
המסכם. המסה שלפנינו מקבילה אותם לארבעת הענפים המרכזיים בפילוסופיה, שמקבלים גירסא למידתית: הפילוסופיה של השפה מוחלפת
בפילוסופיה של הלמידה, האתיקה מותמרת לאתיקה של למידה, האפיסטמולוגיה מנוסחת כאפיסטמולוגיה למידתית והאסתטיקה כאסתטיקה
למידתית. כך עושים את זה: למידה אודות הלמידה
על יועץ הלמידה
על המקצוע של המאה ה-21, שישלב את הטיפול ביחיד (פסיכולוג) והטיפול בארגון (יועץ) והטיפול במערכת (מנהל) - כי היחיד והארגון
יובנו שניהם כמערכת. עם התפשטות המהפכה הלמידתית, נגלה שכולנו יועצי-למידה, חצי נחוצים וחצי מיותרים, כי המצב החצוי הוא המצב
היועצי - והמצב הלמידתי. עצה היא הכוונה - לא הוראה, ולא אפשרות בלבד, אלא מצב ביניים בין אפשרות להוראה. המצב הלוגי הייחודי
הזה, בין האפשרי להכרחי, שוכן במרחב שבין שפה לתכנות, כלומר במרחב שבו מתרחשת הלמידה