הבעיות של הכותב המפורסם בעולם

מישהו יודע למה הוא הפסיק לכתוב? פעם אנשים היו מחכים לספר החדש שלו, והיום כבר שכחו מי הוא. חבל, הוא היה יכול להתפתח לאחד הסופרים הגדולים של הספרות העברית החדשה. היה לו כישרון אדיר. פעם הוא היה הסופר האהוב עלי, אבל מאז הספקתי לשכוח מה הוא כתב. ואנשים מרננים אחריו

הלוואי שסקס היה הבעיה: הניצחון של מאמרי הדעות על חטא הדעת  (מקור)

חלמתי שאנשים שואלים: מישהו יודע מה קרה לאלוהים? הוא מזמן לא הוריד לנו דת חדשה. אפילו לא פרסם איזו נבואה בעיתון - בעבר היה לו טור כל שבת. מישהו יודע למה הוא הפסיק לכתוב? פעם אנשים היו מחכים לספר החדש שלו, והיום כבר שכחו מי הוא. חבל, הוא היה יכול להתפתח לאחד הסופרים הגדולים של הספרות העברית החדשה. היה לו כישרון אדיר. פעם הוא היה הסופר האהוב עלי, אבל מאז הספקתי לשכוח מה הוא כתב.

ואנשים מרננים אחריו ואומרים כל מיני דברים: הוא חלה בשיטיון. או: השכינה בגדה בו, ומאז לא באה אליו המוזה. או: אומרים שיש לו מעצור כתיבה, כי הוא לא מצליח להתמודד עם "מה שקורה היום", עם העולם המודרני. או: גם אז, הוא תמיד היה קצת מונוטוני, אז לא פלא שנגמרו לו הרעיונות. אני טענתי עוד אז שבפעמים האחרונות הוא כבר ממחזר. תכל'ס הוא אף פעם לא היה כותב מקורי באמת (קריצה משמיצה, ליודעי חן ועובדי הבעל). הוא לא מהכותבים הגדולים, אלא סתם יצא לו במקרה רב מכר אחד. כן, הוא פעם נחשב לכותב מוביל, או לפחות בחבורה המובילה, או לפחות כוח עולה, אבל הוא לא מאלה שיחקקו בנצח. היום הכתיבה שלו כבר מיושנת. העברית שלו לא גמישה, מי יכול לקרוא את זה. צריך כבר לתרגם אותו לעברית. וכן הלאה. זה רק מתדרדר ומתדרדר, ובסוף מתחילים להתעניין בו רק באקדמיה, ולהזכיר אותו פעם אחת אחרונה בעיתון כמי ששכחו אותו, ואז השכחה הסופית. האינסופית. העלטה הגדולה.

ואלוהים יושב בשמיים, מסביבו אינסוף מגילות, ומקונן: שנים כתבתי דברים שאנשים לא מעוניינים לקרוא. כי מה שמעניין אותם נראה לי שטויות. וזה אפילו לא התוכן - אלא הבעיות. הבעיות שהטרידו אותם נראו לי שטויות מפגרות, ואלו שהטרידו אותי נראו לי קריטיות. עדכניות. מעניינות. וכך עברו אלף שנים. אבל אז בסוף נמאס לי שאין לי קורא, וחשבתי שאני צריך ללמוד לכתוב מעניין. ויצאתי למסע להבין: מה אנשים רוצים?

והנחש מתפלסף: זו שאלת השאלות! שיצורים רוחניים כמונו לעולם לא יבינו. שאף חוקר לא הצליח לפענח. מה רוצה האדם?

ואלוהים מתקרבן: בהתחלה חשבתי שאני צריך להיגמל. להפסיק את השטויות שכתבתי בכמויות, לטפל בזה כמו בהתמכרות, ואז אוכל לפנות חלל פנוי לעולם. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא רק אני עם התורה שלי, אלא שאנשים בכלל לא קוראים ספרים יותר. אפילו את הברית החדשה, הקוראן, ספר הדאו, או שאר רבי מכר אמיתיים - אף אחד לא קורא. ואנשים רק קונים כדי לשים על המדף, שיראו. ובכל מקרה זה לא פשוט לכתוב רבי מכר כמו ישו ומוחמד. אני יכול להשקיע בזה שנים ושוב יתפלק לי טקסט מיסטי אזוטרי, שישכב באתר שלי ואף אחד לא יפתח. וממילא הדתות בירידה, אז זה להילחם נגד כיוון ההיסטוריה, ועייפתי מזה. אז מה כן מעניין אנשים?

והנחש קופץ: סקס?

ואלוהים אומר: צריך ללמוד מהעיתון. כי העיתון בנוי לפי מה שמעניין אותם. ומה מסתבר שמעניין אותם?

והנחש לוחש: סקס?

ואלוהים מזדעק: הלוואי, שטן שלי, הלוואי שזה מה שהיה מעניין אותם! כי זה עוד מעניין. יש לי מה לכתוב על סקס!

והנחש מתפתל: אז מה כן מעניין אנשים?

ואולוהים רועם: אקטואליה! אקטואליה - זה מה שמעניין אותם - הדבר הכי משעמם בעולם. הכי ברמה נמוכה. המכנה המשותף הנמוך ביותר בין כל כך הרבה אנשים - הוא אפס. ואפילו אלוהים לא יכול לחלק באפס ממש, לכן הם שואפים לאפס. דברים שהם מהרגע להרגע, כל כך רחוק מהשאיפה שלי לאינסוף. אבל בלית ברירה, מה אתה חושב שעשיתי?

והנחש מתלהב: סקס?

ואלוהים מתרגז: איפה, איזה שכינה פמיניסטית יש היום, שלא נותנת לי. לא מתעניינת בי, אלא בביבי... אבל ככותב, ניסיתי להתפתח לכתיבה כמו בעיתון, ופתחתי מתחרה לעיתון. אבל מה גיליתי?

והנחש קורץ: שגם בכיוון הזה נכשלת?

ואלוהים נרגש: גרוע מזה, שהצלחתי! שככל שאני כותב כמו בעיתון - אנשים באמת מתעניינים, וחבל שרק אותי זה פחות ופחות מעניין. ככל שהטווח הרוחני של הטקסט קצר יותר - ככה יש לי יותר קוראים. מדדתי את זה בעזרת אנליטיקס, והמתאם הפוך באופן מושלם. אבל כדי באמת להתעניין לכתוב אקטואליה - צריך שהתודעה שלך תהיה תודעה של אקטואליה, וזה כבר מחיר כבד מנשוא של תודעה כוזבת. צריך באמת להתעניין בביבי, אלוהים ישמור! וכאן כבר ויתרתי, הרמתי ידיים. זה יותר מדי להפוך לאלוהים של שטויות. וככה, במעגל, חזרתי לנקודת האפס, שבה אני והעולם לא מתעניינים באותו דבר. ושוב אין קשר בין אלוהים לעולם. אנשים לא חולמים על אלוהים, ואלוהים לא חולם על אנשים. העולם פשוט לא בשבילי.

והנחש אומר: אז תברא עולם אחר?

ואלוהים אומר: מה אתה חושב שאני עושה?