נאום כבוד ראש הממשלה חתול-מייאו

פייסבוק היא האויב הקיומי של עמינו, ועוד הוסיפה לאלגוריתם שלה שיקוי רעל סודי ונבזי, בתוך הפרוטוקולים של צעירי ציון (שהיום הם זקנות מרכלות), כחלק מהקנונייה הרשתית העולמית: פייסבוק בודקת מה המילים שיש בפוסט, ומקדמת חזק פוסטים בנושא החם שאותו היא מזהה, שהוא השערוריה האחרונה של ה-5% נגד ה-95% פרופילים דוממים, כדי להגביר אנגייג'מנט - ובכך מגבירה כל שערוריה כמו תיבת תהודה עד לרעש מחריש אוזניים ומחשבה. ואם אתה כותב פוסט בנושא מקורי משלך, אבל לא בפרשייה האחרונה, אף אחד כמעט לא יראה אותו

הפילוסופיה של הלשון שייכת לפח הזבל של הרעיונות והחתולים  (מקור)

חלמתי שאני מקים ממשלת אחדות בין החתולים לבני האדם. ואני אומר לעם שמה זה ערבים? זה שילוב בין עכברים לכלבים, כלומר ברית של ממשלת אחדות נגדנו. ואם לא ניקהל ונעמוד על נפשנו, ונשלב את החתולים עם היהודים, אז הערבים ינצחו אותנו, ולכן צריך להקים את מדינת החתולים היהודים. ושזו המשמעות האמיתית של אחדות העם: גיור לחומרה של כל החתולים, וחיתול לקולא של כל היהודים. כולנו אחים, עם אחד אנחנו, וצריך ללמוד מההיסטוריה ולהימנע משנאת חינם שמובילה לחורבן. וכל היהודים מדביקים לעצמם זנב ושפם, ומחזיקים עם אטבים את האוזניים למעלה, ולי שמים כיפה ופאות, והשטריימל מכסה אותי כולי ורק הזנב יוצא החוצה. והסיסמא שלי בבחירות היא: חתול-מייאו טוב ליהודים.

ובוחרים בי לראשות הממשלה, ואני אומר: בואו נפסיק עם השטויות של אור לגויים. נאורות זה כזה פאסה. בואו נהיה חושך לגויים. ונטפח את תודעת החלום. אבל כאן כבר מתחילה מחלוקת בעם: כי כל החלום של היהודים זה בעצם סיוט, שהם מפחדים מהגרמנים. וכל החלום של החתולים זה בעצם סיוט, שהם מפחדים מהכלבים. ומה שנשאר זה חלום שמפחדים מרועה גרמני. לא נלך כצאן לטבח. אז אני אומר: אין לכם חלום חיובי, שעליו יהיה אפשר לבנות גשר? ושוב מתחיל קרע קשה בעם: היהודים חולמים על משיח, ואילו החתולים על עכבר, ומה שנשאר זה משיח קטנטן, אפור, ופחדן, והוא רק רואה במה מדובר ומייד מתחבא בחור. והיהודים אומרים: אלפיים שנה חיכינו למיקי מאוס? והחתולים אומרים: רעבנו בפחים כל כך הרבה שנים, ועכשיו אסור לנו אפילו להרוג את המשיח ולאכול את בשרו? למה לא לעשות ממנו סעודה אחרונה?

ואני מתחיל להבין שאנחנו מתקדמים במהירות למלחמת אחים, וחייבים למצוא אתוס משותף לחתולים היהודים, אחרת הכול אבוד. כי היהודים כבר אומרים: למה שנממן את החתולים, שלא יוצאים מהבית? והחתולים אומרים: למה שנממן את המחוץ לבית, ששם רק היהודים מסתובבים? למה לבזבז כל כך הרבה על כבישים ותחבורה ופרחים בשדרה, למה שהיהודים לא ישארו בבית? ויש כבר הפגנות משותפות: חתולים ויהודים - מסרבים להיות אחים. ואני מבין שלא יעזור כלום שאגיד או אומר (יש לי תחושה כאילו לא מדובר באותו דבר, בימינו), כי ממילא לא יקשיבו או ישמעו אותי (שוב, תחושה שמדובר בשתי אפשרויות סותרות). רק דבר אחד יעזור לראש הממשלה חתול-מייאו: להרוס את התקשורת העויינת - בין היהודים לחתולים.

כל מטפל זוגי שדבר ראשון צריך לטפל בתקשורת, או במקרה שלנו בתשקורת, במטרה להפוך אותה לשתיקורת. שקט. זה התנאי לשלטון. שקט! שיהיה פה ראש ממשלה שיביא שקט. זו בעצם משאלת הלב של כל הצדדים, רק על זה הם מסכימים. אז תסתמו כולכם. ואני יוצא לבער את המרעישים, את מוקדי הרעש, ואת כל מי שמטריד את מנוחת החתולים היהודים. הרי לְמה יהודי מחכה כל השבוע? לשבת. ולְמה חתול מחכה כל היום? לישון. כן, שכחנו את הסוד של השבת, תכלית הבריאה. שבת זה ראשי תיבות: שינה בשבת תענוג. אם אלוהים היה חי כיום היתה לו מצווה אחת, דיברה אחת בלבד על הלוחות שכתובות באצבע אלוקים. על הלוח הימני: אויש. ועל הלוח השמאלי: תנוחו.

וכמו בכל אסון מתקרב שרוצים למנוע, אני הולך ומתקרב למרכז איזור הרעש, ללב המסיבה שדופקת בתופי טם-טם ומפריעה לשינה יצירתית, חלומית ועמוקה. מי מנסה להעיר אותנו מהחלום של מדינת החתולים היהודים? המדינה שהיא אגדה על מדינה, שהפכה לרצון, אבל לא מספיק (למזלנו), ולכן נשארה ותישאר אגדה? מי הסכנה הגדולה לבית הלאומי לחתולים היהודים? לא העכברים ולא הכלבים, ואפילו לא הערבים - אלא, מסתבר, הצורר הרע הזה: הפייסבוק. ידעתי! כי פשוט לא יתכן שהעם היהודי חתולי, על אלפי שנות ההיסטוריה שלו במצטבר (כי החתולים מונים מביות החתול, שזו שנת האפס לספירת החתול, שקרתה לפני בריאת העולם של היהודים), הפך לעם כזה מטומטם. זו רק קבוצה קטן של ערב רב מתוכו, שכותבת בפייסבוק, וכל השאר קוראים וחושבים שכולם מטומטמים, עד שכבר נהייתה מוסכמה שהעם הכי חכם בעולם מטומטם - ולכן העם ישלם.

כי באמת, לפי מחקרים, 95% מהעם דוגל באידיאולוגיה היהודית החתולית, של "אויש תנוחו", ואלה בדיוק הרוב הדומם שלא כותבים בפייסבוק. ולעומתם יש 5% נוספים שלא נחים וכל הזמן אומרים אויש - אלה המסיתים המקצועיים שהם כל כך מקצועיים שהם מסיתים אפילו את עצמם, ועושים רעש בשביל כל השאר. ומתפשטת תחושה של קקופוניה אדיוטופונית, כי כל כל קוף קיבל רמקול, מה שנקרא פרופיל. וכך נוצרה אינטרקציה סאדומזוכיסטית בין המרעישים לנרעשים, משהו פרוורטי לחלוטין, סטייה קשה מרוח עמינו - ובמקום שקט יצירתי נהיה בלגן לא נורמלי. כי ברגע שהיהודים והחתולים הפסיקו ללכת לבית כנסת, היה חסר להם במשך שנים המקום לריכולים ולגוועלד ולהטפות ולשונות רעות - כל מה שנקרא חיים קהילתיים, שסביבם סבב הקיום שלנו במשך גלות שלמה. ואז באה קהילת הפייסבוק והפכה לבית הכנסת החילוני, והם התחילו להתפלל בו באדיקות שלוש פעמים ביום, ויש כאלה שבכלל לא יוצאים ורק שותים תה בשטיבלאך ועושים את עצמם קוראים באיזה ספר - בזמן שהם בוחשים ומקשיבים לרחשי ובחשי וברחשי העיירה.

לכן פייסבוק היא האויב הקיומי של עמינו, ועוד הוסיפה לאלגוריתם שלה שיקוי רעל סודי ונבזי, בתוך הפרוטוקולים של צעירי ציון (שהיום הם זקנות מרכלות), כחלק מהקנונייה הרשתית העולמית: פייסבוק בודקת מה המילים שיש בפוסט, ומקדמת חזק פוסטים בנושא החם שאותו היא מזהה, שהוא השערוריה האחרונה של ה-5% נגד ה-95% פרופילים דוממים, כדי להגביר אנגייג'מנט - ובכך מגבירה כל שערוריה כמו תיבת תהודה עד לרעש מחריש אוזניים ומחשבה. ואם אתה כותב פוסט בנושא מקורי משלך, אבל לא בפרשייה האחרונה, אף אחד כמעט לא יראה אותו, ולעומת זאת אם תכתוב פוסט מטומטם על הנושא המטומטם הנוכחי - תזכה לצפיית שיא ולפליית כינים מפרוותך. וכך הקופים הרעשנים רק לומדים איך להפוך ליותר רשעים וכופים על כל השאר את הפאניקה המוסרנית שלהם ואת כל השליליות הממארת שיש בתוכם. ובמקום סיקור חיובי אמיתי - קיבלנו תשקורת חברתית, שקורעת את החתולים היהודים מבפנים - לגזרים. ויש כבר יהודים שמודיעים שהם מפסיקים להדביק לילדים שלהם זנב, וחתולים שמורידים את הכיפות ותולשים את הפאות, ואנה אנו באים?

ואני כותב פוסט בפייסבוק: עם חתולאל היקר, זיהיתי את הבעיה שמתחת לבעיה שמתחת לבעיה שמתחת לבעיה שאתם מתעסקים בה עכשיו. ואם נפתור את הבעיה הזאת - נפתור את כל הבעיות. הבעיה העמוקה, בעיית העומק, היא שאתם תקועים בפילוסופיה מיושנת של המאה ה-20, שהיא הפילוסופיה של הלשון. ולכן אתם תמיד עושים שערוריות סביב משהו שמישהו אמר, ולא מעניין אתכם מה מישהו עשה (או חלילה חשב). ולכן אתם עסוקים במה מותר לומר ומה אסור ומי אמר למי ומי צחק על מי ומתווכחים ומתקשקשים וחיים במישור תודעה שאין לו שום קשר למציאות הפרקטית. הפכתם למדינת שיח, וחשוב לכם רק מה קורה בשיח, איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. אתם כמו הגננת שלי: איך אתה מדבר ככה, איך אתה מוציא לשון, לך תשטוף את הפה בסבון. ולא היה משנה לה מי הרביץ למי, כי היא הושפעה מהפילוסופיה של הלשון. ובינתיים, המציאות נקבעת על ידי, ראש הממשלה. כי אתם לגמרי במסמנים, אבל העולם קיים במסומנים. ולכן הגיע הזמן, חתולים יהודים טובים, שתתעדכנו בפרדיגמה הפילוסופית החדשה של המאה ה-21. ויטגנשטיין זה כזה פאסה. ומה שקורה אצלכם עכשיו זו תקופת הדקדנס של עידן הפילוסופיה של הלשון, ואם לא תתקדמו המצב רק ילך ויחמיר, כי את מי שנשאר הרחק מאחור ההיסטוריה מענישה. ומהי הפרדיגמה החדשה?

ובכן, כיום, הפילוסופיה המובילה בעולם היא הפילוסופיה של המיינד. של המחשבה. ולכן אתם צריכים להתעניין במחשבות חדשות. ברעיונות חדשים. ובכלל להבין שיכולות להיות כל מיני צורות חשיבה, למשל חשיבה חתולית, ולמשל חשיבה יהודית, חשיבה מתמטית, חשיבה חרדית, חשיבה יפנית, חשיבה קבלית, חשיבה ספרותית, חשיבה כלכלית, חשיבה חלומית (אני פיתחתי!), וללמוד צורות חשיבה חדשות. המאה ה-21 זו המאה של המוח, והמאה ה-20 היתה המאה של הפה. לכן כדאי קצת לסתום את הפה, ולהתחיל להפעיל את המוח. תתקדמו! ואם מישהו אומר משהו, תתחילו בלנסות להבין את החשיבה שלו, כי אתם כל כך רחוקים מלהבין את החשיבה של מי שאתם מתנפלים עליו. וזו השאלה שאתם אמורים לשאול (כלומר סליחה, לחשוב עליה). כי באמת שהשאלה היא לא מה ראש הממשלה אמר, אלא מה הוא חושב (ממש לא אותו דבר! אתם מודעים לזה?), ומהי החשיבה שמפעילה אותו ושהוא יוצר במערכת. אז הנה כמה מחשבות ממני, ראש ממשלת החתולים היהודים.