הציפורים

היא שואלת אותי: "איך אתה לא יודע?". ואני אומר שהיא לא משתפת אותי אף פעם מה קורה בנישואים שלה, בעניינים אינטימיים, והנחתי שלא קורה כלום. והיא הומה: "זה קרה ממש עכשיו לפני יומיים". ואני אומר שדיברתי איתה עכשיו והיא לא סיפרה כלום. ואם זה לפני יומיים זה לא כל כך נורא כמו שהיא מתארת. אולי זה רק משבר קטן וזה חולף. והיא נרגשת: "אתה לא יודע מה היא הספיקה ביומיים האלה". ואני אומר: מה היא כבר עשתה?

אין אלוהים בשמים ואין ציפורים בתקרה  (מקור)

חלמתי שאני מדבר עם הידידה החילונית היפה שלי הרבה על עניינים שלי, ובכלל לא שואל אותה בכלל מה קורה איתה. ואז אחרי שאני הולך משם בחזרה לעיר השחורה, מדברת אתי פתאום חברה הכי טובה שלה, שאף פעם לא דיברנו, אבל אני יודע עליה מהידידה. והחברה של הידידה אומרת לי בטלפון: "מה אתה לא יודע? היא נפרדה מבעלה". והחברה ממש נגד זה שהיא תיפרד ממנו, ו-"מה היא רוצה, היא השתגעה לגמרי", ושואלת אותי: "איך אתה לא יודע?".
ואני אומר שהיא לא משתפת אותי אף פעם מה קורה בנישואים שלה, בעניינים אינטימיים, והנחתי שלא קורה כלום.
והיא הומה: "זה קרה ממש עכשיו לפני יומיים".
ואני אומר שדיברתי איתה עכשיו והיא לא סיפרה כלום. ואם זה לפני יומיים זה לא כל כך נורא כמו שהיא מתארת. אולי זה רק משבר קטן וזה חולף.
והיא נרגשת: "אתה לא יודע מה היא הספיקה ביומיים האלה".
ואני אומר: מה היא כבר עשתה?
והיא אומרת: "היא הפכה ללסבית יש לה כבר חברה אישה".

ואני אומר לחברת הנפש של הידידה: "מה, את אישה. היא נמשכת אליך? את לא ידעת אם היא נמשכה אליך כל החיים? איך לא אמרת לי, שהייתי מדבר איתה לפני, ומספר לה את הסיפור שלי?" (למרות שבחיים לא ראיתי את החברה הנסערת, ואין לי מושג מאיפה יש לה המספר שלי). ואני רוצה להראות שגם אני מבין, כמו חילוני, והיא יכולה לסמוך עליי עם הסוד, אז מוסיף כבדרך אגב: "וגם תדעי לך, שפעם דיברתי באתר היכרויות עם עובדת סוציאלית של זוגות לסביות, והתפלאתי עובדת סוציאלית ללסביות, והיא אמרה: 'תתפלא אבל יש המון מקרים של אלימות קשה, הגירושין הכי מכוערים, זה לסביות'. והופתעתי: הן לא הכי מתוקות בלי גברים? והיא אמרה: 'הדברים הכי איומים שאתה לא רוצה לדעת. וזו ההתמחות שלי מקרים כאלה, זה לא כמו שיש אבא, ילדים נקרעים בין אמא ואמא. זה לא זוג יונות'."
והחברה קוטעת אותי: אליי היא לא נמשכת אז לא ידעתי. גם אתה גבר, וידיד שלה, למרות שלא ברור מה אתה עושה כאן בכלל, כמו שאתה נראה (איך היא יודעת איך אני נראה?) - האם אתה חשבת שהיא נמשכת אליך?

ואני הולך בחזרה לידידה ואומר לה: מה קורה עם הנישואים שלך, אנחנו אף פעם לא מדברים על זה, למה, למה רק אני מספר לך מה זה חד צדדי מה שקורה אתי. והיא מתחילה לספר לי משהו לא ברור ואני אומר לה: אני כבר יודע. ואנחנו בבית שלה, ואני אומר לה: מה לא למדת לקח ממני להתגרש, קר שם בחוץ, לא היית צריכה ללמוד לקח מכל הסיפורים שלי? או שלהפך זה עשה לך תיאבון? כי אם ככה לא הבנת כלום. ונראה לי שאולי זה קצת באשמת הסיפורים הצבעוניים מדי שלי (שהמצאתי את כולם. כולל הגירושין הנהדרים. שהיא לא תחשוב שאני איזה סוטה או משהו, שמחפש חילונית מחוץ לנישואין). ואני אומר לה: מה היא יפה האישה שאתך? אני לא מאמין לך שזה רק מעכשיו תוך יום שמצאת אותה, בטח היא הייתה קיימת עוד במהלך הנישואין.

ואז היא אומרת: כן היא מרצה איתי באוניברסיטה. ואני אומר היא יפה? והיא אומרת כן, ואני אומר: אני לא מאמין לך. כי אני מאמין שאת עם אישה, כי יש לך המסוגלות, היכולת להימשך לאישה, תמיד הרגשתי את זה. אבל אני לא מאמין שאת הבוץ' והיא הפם, כי את הפם (דהיינו היפה מדי והנשית, כך אני חושב בחלום, אבל לא אומר לה, רק רומז). זה לא מתאים לך בכלל. נכון שבעלך בחור לא חברותי אבל. אני משתדל להזדהות ולתמוך בך בכל דבר. בטח במשבר שאת נמצאת. ותמיד דאגתי לך כמו הורה שלא תעשי שטויות, אבל קשה לי כי את השתגעת, יש לכם שבעה ילדים (במציאות רק שניים), והילדים קופצים בכל מקום ומפריעים לדבר, וכבר נהיה מאוחר מאוד, ובעלה מגיע פתאום בדלת, כי היא אומרת בגלל שהגירושין טריים (בפעם הראשונה היא משתמשת במילה הזאת ונראה שהיא דווקא מאוד החליטה ובטוחה וסגורה) והגירושין רק יומיים אז אין לו עדיין שעות והוא בכוונה בא בחמש בלילה כדי לבדוק אותה אם היא בוגדת בו, ואז היא מנצלת את זה שהוא נכנס ויוצאת החוצה (כי הוא ישמור על הילדים והיא יכולה לחמוק), והוא שואל אותי מה אתה עושה כאן.

ופתאום לחילוני הזה יש לו זקן של זיפים והוא נראה כמו בחור ישיבה טרי, בא עם חולצה לבנה. ואני אומר לו בלשון רמז, כדי בכלל לא לומר לו מפורשות ולהרגיז אותו, שאין לו מה לחשוש ממה שאני כבעל הייתי חושש במצב כזה, כי על ראש הגנב בוער הכובע ואני לא רוצה לומר ממש, אבל נראה שהוא מבין משהו. ואני מזכיר לו שהייתי נשוי ושאני יודע מה זה הדבר הזה. והוא לא יודע מה לעשות ואני אומר לו זה רק משבר קטן וזה חולף, למרות שברור לי שהם מתגרשים וזה הסוף, ושהיא לגמרי בקטע של הבחורה למרות שזה מוזר מאוד. כי הבחורה היא שמנה כזאת אמנם עם חזה גדול וענק, ונראית כמו גרושתי אחרי שהיא השמינה אחרי הגירושין והתקלקלה לגמרי, והידידה יפה והרבה יותר ממנה. ותמיד חשבתי שהנישואין שלהם הכי יציבים בעולם והם זוג יונים משעמם, ובעיקר שהיא הכי יציבה ושמרנית ויונת שלום ולא תעשה כלום. ונראה לי שהבחורה היא רק תירוץ, כי הוא לא חברותי וקצת אוטיסט ולא מקשיב לי ובטח נורא גרוע במיטה ונעבך - והולך, אולי לחפש אותה, שבטח הלכה לבחורה הזאת. והוא לובש את כנפי החליפה השחורה ונראה כמו עורב שמתרחק לתוך הלילה. ואני חושב איזה מין זוג זה: עורב ויונה.

ואני נשאר עם כל שבעת הילדים שמשתוללים ואני אומר להם שקט, תופס את עמדת המבוגר האחראי, תקשיבו ילדים, כי הילדים כולם בפניקה ולחוצים ממה שקורה ומזה שהבית מתפרק למרות שהם לא מבינים הם מרגישים ומתנהגים בהתאם כמו חיות ומרעישים בראש. ואני אומר להם בקול רם בואו, יש משבר בנישואים של ההורים שלכם (אני בכוונה לא אומר גירושין), וקורים כאלה דברים בחיים, זה לא נעים ואתם צודקים שאתם הורסים את הבית ועושים בלגן ומצפצפים, והילדים משתתקים מקשיבים כי הם מבינים שסוף סוף מישהו אומר להם את האמת.

ואני אומר (למרות שאני אף פעם לא מדבר על זה) שתדעו לכם שלא קל לגדל ילדים ולי היתה ילדה אוטיסטית (אפילו שעד היום לא יודעים מה היה לה, ומעולם לא אמרתי את המילה הזאת גם לעצמי, אני מוצא את עצמי אומר: "אוטיסטית") ולגדל אותה זה כמו לגדל ארבעה ילדים אז אני יודע (ואני תוהה אם הילדים בכלל יודעים מה זה המילה הזאת אבל דבריי מתקבלים באמון גם אם הם לא מבינים), אבל ההורים שלכם צריכים להתמודד עם הבעיות שלהם עכשיו, ולכן אתם צריכים להיות בשקט כדי לתת להם להתמודד בדממה, כי הם הולכים כנראה לאף מקום. ובשביל מסע כזה צריך דומיה כמו של שינה וחלום, מניסיון, אז אל תפריעו ותצפצפו בבקשה.

והילדים בשקט למרות שההורים שלהם בכלל לא בבית, ונראה לי שאולי הילדים יזכרו את הרגע הזה כשהם יהיו גדולים שבו אמרו להם שהמשפחה שלהם התפרקה, ולכן אני מרגיש פתאום אחריות להוסיף לומר את האמת, שאף אחד לא אומר, שאף אחד אחר לא יאמר להם. ואני אומר שתדעו לכם שיכול להיות שהמשבר יסתדר, ויכול מאוד להיות שלא, אבל גם אם לא - אז יהיה בסדר, באמת יהיה בסדר, אני יודע מניסיון. למרות שבאמת באמת, אבל זה רק אני אומר לכם, ואל תספרו לאף אחד, אל תספרו לאף אחד שאמרתי, אבל באמת באמת באמת - לא יהיה בסדר. אף פעם לא יהיה יותר בסדר, הכל אני אומר לכם מניסיון ולכן אני גם מרגיש שלי אסור לרמות אתכם, בניגוד לכל האחרים, כולל ההורים שלכם, שלהם אסור שלא לרמות אתכם. והילדים הולכים לישון אחרי שלא ישנו כל הלילה ואני התעוררתי בבוקר לרעש של הציפורים בעץ ליד החלון שנשמע בדיוק כמו הרעש של הילדים.