פילוסופיה של העתיד

ראיונות וכתבים שפורסמו בהוצאת "התדרדרות הארץ" חושפים את הגל הפילוסופי החדש ששוטף את נתניה, המתאפיין בחשיבה מקורית, נגישה וספקולטיבית. המגוון האדיר של הרעיונות והפריחה האינטלקטואלית הנתנייתית מעוררים תקווה להתחדשות החשיבה הפילוסופית סביב הקצה של ההתפתחות המדעית, האקדמית והטכנולוגית העכשווית - עם הפנים לעתיד. כי מנתניה תצא תורה

כשהתוכן הוא הצורה, הדם הוא הנפש והמוח הוא הגולגולת - המהות הפנימית מתחלפת עם החיצונית  (מקור)

דווקא על רקע השמרנות של הפילוסופיה בימינו, שפניה אל העבר, מפתיעה אסכולת נתניה בהגות חדשנית שפונה אל העתיד. כיאה לעידנינו הסגנון שלה הוא פרגמנטרי וחושף את התפתחות המחשבה תוך כדי כתיבה, אך מתרחק מכל שיח אזוטרי - הוא רחוק במידה שווה מהסתימות השרלטנית שפשתה במסורת הקונטיננטלית ומהיבשושיות העיונית שחנטה את המסורת האנליטית. מתוך מכלול הפרגמנטים עולה סינתזה בין השורשים המדעיים של הפילוסופיה האנליטית - ובכלל זה השפעה רבה ממתמטיקה ומדעי המחשב - לסגנון חשיבה שהוא בעיקרו קונטיננטלי קיצוני, כראוי לאסכולה שצמחה בקצה המזרחי של תרבות המערב, במדינת גרורה אמריקאית בעלת שורשים אירופאיים - שהיא רפובליקת בננות פילוסופית.

ראיונות ראשונים

תחילת ההיכרות של חברי מערכת "התדרדרות הארץ" עם אסכולת נתניה, בפגישות שהותירו את המערכת פעורת פה, העירו אותה מחלומה הדוגמתי, והעבירו את הפוקוס של המגזין מביקורת אקטואלית לחדשנות אינטלקטואלית - ומעיסוק בהווה לעיסוק בעתיד. על קו השבר בתולדות הרוח בנתניה

קטע היומן שאיתחל את אסכולת נתניה

הדף הזה היה תלוי בכניסה לסלון הפילוסוף וכל מי שנכנס נדרש לקרוא אותו לפני שיבזבז את זמנו של הפילוסוף

האסכולה הנתנייתית המאוחרת

נתניה בשיא בשלותה הפילוסופית: סיכומים אחרונים, מעמיקים עד אין חקר, המנתחים רעיונות עומק למידתיים - ואת רעיון העומק עצמו

מחברת הבננה הראשונה

עזבונו של ראש אסכולת נתניה הוא לא פחות מאוסף מדהים של רעיונות בכל תחומי הדעת, הרוח, המדע, האמנות - והפילוסופיה. קשה להאמין שמוח אחד מסוגל להפיק מתוכו מגוון כה רחב של מחשבות, בחיבור רנסאנסי גרוטסקי שחזקה בו במיוחד השפעתה של תורת הסיבוכיות האלגוריתמית, אך גם המחשבה היהודית, תולדות האמנות, ההיסטוריה של הרעיונות ועולם המדע הבדיוני - והבדיון המדעי. מעבר למוטיב החוזר של הבננה והקוף, ניתן להבחין בקדחתנותו של הפילוסוף, ששוקד על כורסתו 24 שעות ביממה, לא הוציא מפיו מימיו משפט בנאלי, והחדשנות שלו אינסופית ממש - כמעיין המתגבר. במחברת נפרשת הגותו לפני הקורא בשפע, בבוטחות, ברוחב מחשבה ובתמצות כאחד - כאחד הקדמונים. אם לאונרדו היה מחובר לאינטרנט ולא יוצא מהבית

פתיחה: במקום מכתב התאבדות

פרגמנטים ממחברתו של הפילוסוף, שניסה להתאבד בסלון ביתו בקיץ האחרון באמצעות חנק מאכילת בננות, על מנת להפוך מגדול הפילוסופים הנתנייתים החיים לגדול הפילוסופים הנתנייתים נקודה. את המחברת גנבנו בזמן ביקורנו האחרון בסלון הפילוסוף בזמן שהוא הלך לשירותים, ולאחר פענוח סיזיפי של כתב היד מתוך כתמי הבננות אנו נפרסם את הגותו בהדרגה

הפילוסוף מגלה את אמריקה

מיטב החוקרים של אסכולת נתניה עמלים על פענוח "מחברות הבננות", והפעם פענוח של דף נוסף - בנושא אמריקה והמהפך הקופרניקאי הצפוי של הבינה המלאכותית. האם הבינה המלאכותית תשאף לראות את העולם שלא דרך משקפי האדם, או דווקא להפך, תאמץ את האדם עצמו כמשקפיים דרכם נראה העולם? על המקבילה הפילוסופית של גילוי אמריקה - בדומה למקבילה הפילוסופית של המהפכה הקופרניקאית

פילוסוף כחול עמוק

האם הטופוגרפיה של המים והיבשה מנבאת את כיוון ההתפתחות הגיאוגרפי של התרבות - וכמה ממאפייניה הבסיסיים? מה תפקיד המשיכה לצבע הכחול בשמיים ברעיון האלוהים? למה היטלר לא הצליח להקים דת חדשה ואילו מרקס ופרויד היהודים הצליחו ליצור אידיאולוגיה עולמית? כיצד התת-המודע של פרויד יצר את הפסיכואנליזה? ומדוע אסור לפילוסוף להבין שמה שמניע אותו זה בננה? דף נוסף ממחברות הבננות

הקוף הפילוסוף

כיצד הביזוי ההיסטורי של רדיפת הכבוד פגע ברשת החברתית - שנבנתה על משיכה לרכילות ומציצנות, דהיינו אובדן פרטיות - במקום על יצירת מוניטין? איזה סוג מוטיבציה שונה הפך את הקוף לאדם? מדוע מוסד המשרתים יכול לחזור במאה ה-21? למה הטלוויזיה יוצרת עוני בעוד ספרים יוצרים השכלה ועלייה בהכנסה? למה הדמוקרטיה - שלטון הטיפשים - תתחלף באריסטוקרטיה אינטלקטואלית - שלטון החכמים, כשהמחשבים יהפכו לאינטליגנטים מהאדם הממוצע? ומה לעשות עם המוני הקופים בעידן המחשבים? דף ממחברות הבננות

רשימת 100 הפילוסופים הרווקים הנחשקים

כיצד קרה המעבר מתקופת הדיבור של האל לתקופת הדיבור אל האל? מדוע האסתטיקה והאמנות היו המנוע המרכזי בהיסטוריה? איזה אתוס יכול להציל את התרבות מהברבריות הדיגיטלית? מדוע ציירים לא מתחתנים? ומדוע יש ייצוג יתר להומואים בכל תחומי הרוח, האמנות והמדע? אולי זה קשור לבננות?

בעיית הבננה המטאפיזית

פרדוקס פרמי הוא ההיטלר המבשר על השואה הבאה - והאחרונה. כיצד ניתן להיחלץ ממנו? כיצד גילויים תפיסתיים חדשים בביולוגיה משפיעים על הפילוסופיה? מה ההבדל בין בינה מלאכותית לבננה מלאכותית? האם המפץ הקמבריוני מלמד על עתיד האינטרנט? מה יקרה אם נחבר למידה נוירונלית עם למידה אבולוציונית - למשל אלגוריתם גנטי עם רשתות נוירונים? ומה סיבת העומק לכך שבני האדם כאלה טיפשים? האם פילוקוף אוהב קוף? והאם פילובננה הוא קוף?

קפקא כמין של קוף

מי צדק בפרספקטיבה היסטורית - קפקא או פרוסט? מהי הבעיה המהותית של עידן המידע - האם חישוב תקוע שלא נגמר (קפקא) או זיכרון תקוע שלא נגמר (פרוסט)? מה המשמעות הפילוסופית של חישוב קוונטי? למה לבננה יש יותר כוח חישוב מלפילוסוף? גילויים חדשים על מקורות הספרות המודרניסטית בקבלה, ועל הקשר בין מהפכת הדפוס לחילון ומהפכת המידע לדת

העידן הפוסט-בנני

מהו הפתרון הפילוסופי להתחממות הגלובלית? מהו הפתרון הפילוסופי לטרור הגלובלי? כיצד ניתן לעקם את הציר הפוליטי הישר למעגל, במקבילה של הפיכת הארץ השטוחה לכדור הארץ? ומה הפתרון הפילוסופי לאי שוויון? על מודל הטייקון הפילוסוף כמקבילה נצרכת למלך הפילוסוף בעידן הנוכחי, ועל חיפוש בעץ כמקביל לזנב הטווס. כשעידן הבינה המלאכותית יביא עמו מחשבה מלאכותית שתיצור דיסציפלינה חדשה של פילוסופיה מלאכותית

האם אפשרית תקשורת עם המטאפיזי?

מדוע נחוצה תשתית מטאפיזית משותפת בין תרבויות לצורך מלחמה ומסחר? מדוע התנ"ך נוצר בין מצרים ומסופוטמיה? כיצד תפקדה היהדות העולמית כאינטרנט של ימי הביניים? כיצד ההתקרבות ההדרגתית של היהדות למוקדי הכוח לאורך ההיסטוריה קשורה להתרחקות ההדרגתית של אלוהים מהאדם לאורך היהדות? ומהי הבננה שממתינה לקוף האנושי בקצה ההיסטוריה? על כל זאת ועוד - בפרק נוסף ממחברות הבננות

כשאני שומע את המילה תרבות - אני שולח את ידי אל הבננה

כיצד הצרכים המיניים של פילוסופים מתבטאים בהגותם? איזה דחק צריך לפתח על מנת לפתח את התרבות? מדוע כשהתקדמות תרבותית מואצת הפערים התרבותיים הולכים וגדלים - עד לניתוק ויצירת תרבות שמרנית ותרבות אוונגרדית? כיצד השפה יצרה תרבות של סוד, רכילות והסתרה שהבדילה את האדם מהקוף? מדוע האלימות הולכת והופכת לסודית? מה מסתתר מאחורי הקליפה החיצונית? ולמה הקליפה של הבננה על הרצפה?

הפיזיקה של הפילוסופיה

מדוע יש בכלל פילוסופיה בעולם ולא רק פיזיקה? ומדוע דווקא המחשב העתידי יתעניין יותר בפילוסופיה מהאדם - ופחות בפיזיקה? האם יש גבול מתמטי או פיזיקאלי לקידמה המדעית-טכנולוגית? ומה יקרה בימי הביניים הנצחיים שישררו אחריו? למה היסטוריונים, ארכיאולוגים וחוקרי האדם הקדמון נוטים יותר לטעות בתיארוך לכיוון ההווה במקום לכיוון העבר? האם תחושת ההאצה של ההיסטוריה מבוססת או מבוססת על אשלייה? מדוע הארגון הרומאי ניצח את היצירתיות היוונית? ומדוע הישגים תרבותיים (למשל הוגים גדולים) מגיעים לעיתים קרובות בצמדים, למרות נדירותם (כמו מספרים ראשוניים)?

המין הפילוסופי

למה צריך לעבור למטריארכיה ומצד שני להבין שהמצב שבו גברים זוכים ברוב מוחלט של פרסי הנובל הוא נורמלי ונכון? מהו השקר הגדול ביותר של מבחני האייקיו מבחינה מדעית - שהחברה לא מוכנה להכיר בו מסיבות חברתיות? מדוע נעצרה עליית האינטליגנציה אצל היהודים? למה העם היהודי היה צריך לעבור לניב יהודי של הלינגואה פרנקה האנגלית, כפי שעבר בעבר לארמית, ערבית יהודית, ספניולית ויידיש? ומדוע קפקא הסתיר את ההשפעה הכי משמעותית על כתיבתו?

הפער בין מחברת למחברת

מדוע עליית המחשבים גורמת לעליית הימין? כיצד לבנות מערכת כלכלית שמעבירה משאבים מההנדסה למדע ומהפרקטיקה למחקר? מה האינטרנט צריכה ללמוד מהיוונים ומהיהודים ומדוע האימפריות המדינתיות ילכו ויחלשו בה לעומת התרבות? מה יציל את האליטה האינטלקטואלית ברגע שמעמד הביניים האינטלקטואלי פושט את הרגל? ואיזו אישה תרצה את הפילוסוף?

מחברת שיעורי הבית

מחברת של שיעורים שההוגה הנתנייתי לא יכול ללמד באוניברסיטה, ולכן לימד אותם בסלון ביתו. אלו הם תקצירים שנכתבו בידי התלמידים של התפרצויות מנהיגה של אסכולת נתניה כשהוא מתוסכל מאי ההכרה בו של העולם הפילוסופי מחוץ לנתניה - ומחוץ לסלון. הסיכומים עוסקים בנושאים מגוונים כגון: אינטליגנציה ומיזוגניה, קאנט ואלגוריתמים, קשרי עומק בין תיאולוגיה למדע, מדע המדינה ומערכות למידה, אסתטיקה וטכנולוגיה, ועוד. מצד אחד, הם מכילים ערב רב של פרובוקציות אינטלקטואליות בזרם התודעה הנתנייתי, ומצד שני עולה מהן שמרנות עזה ומקורית. מושג יסוד שנשזר לאורך המחברת הוא הלמידה, שמחליפה את השפה כפרדיגמה שבמרכז הכובד הפילוסופי - במהלך שמשמעויותיו מרחיקות לכת לעתיד הפילוסופיה

שלושה כיוונים בפילוסופיה ספקולטיבית

אלו שינויים יתחוללו בפילוסופיה בעידן הפוסט-אנושי? כיצד יכולה המהפכה המינית להשפיע בעתיד על התפתחות הפילוסופיה? וכיצד יכולה להיראות פילוסופיה שבה העתיד הוא מושג הבסיס שממנו נגזרת כל שאר הפילוסופיה? שלושה תרגילים שפותחים את המחברת השנייה של הפילוסוף מספר אחת בנתניה ומאתחלים את הפילוסופיה מנקודת האפס

דת העתיד ועתיד הדת

אם דתות העבר הן הדתות הקלאסיות, ודת ההווה היא החילוניות, מהי דת העתיד? על המורכבות כאינטרס מוסרי וכאינטרס דתי - ועל התאוצה לעבר העתיד כאשלייה פילוסופית-אופטית. לא זכינו להיוולד בתקופה מיוחדת

אור שיש בו מחשבה

מדוע המהפכה של תורת המיתרים היא מהפכת נגד למהפכה הקרטזיאנית, ומה הקשר בין התפתחות זו לפרדוקסים השבתאיים של חומר ורוח? על התפתחויות מקבילות בקבלה ובפיזיקה תיאורטית

הפתרון לשטחיות

מה הסיבה לשטחיות הגוברת של הספירה האינטלקטואלית, ומה יכול להיות הפתרון לכך? כיצד יכול להיראות שילוב חילוני בין נבואה לפילוסופיה? על היסטוריה של המתודות - כהיסטוריה העמוקה ביותר של התפתחות הרעיונות

הגל טעה

האם לקטסטרופות יש השפעה חיובית על התפתחות ההיסטוריה, בדומה להשפעתן על התפתחות האבולוציה? האם ההגירה - הניתוק מתרבות האם לטובת זיווג עם תרבות חדשה - טובה להתפתחות התרבות כפי שהיא טובה להתפתחות המינים? הרהורי כפירה כנגד התפיסה של צמיחת הטוב מתוך הרע, ועל האשליות התפיסתיות שגורמות לה

ביקורת כוח הביקורת

מהו זרע הפורענות הקונטרוברסלי שטמון בהגות האסתטית (השמרנית ביותר) של קאנט? מדוע דווקא ביקורת כוח השיפוט הפחות חדשנית היא המעמיקה ביותר מבין שלושת הביקורות? על שורשי האוונגרד אצל קאנט

האם ניתן עוד לדבר על משמעות החיים?

איזו עוד ניסוח יכול להציל את האהבה ומטרת החיים מלהפוך לקלישאות ניו-אייג' מניפולטיביות לרעיונות בעלי תוקף ועוצמה אינטלקטואלית, כפי שהיו לאורך ההיסטוריה? מה ברעיון החברותא יכול להגדיר מחדש את האהבה ולתת לה משמעות רחבה ואוניברסלית, כולל בממשקי אדם-מחשב? על פילוסופיה של מערכות יחסים ארוכות טווח בין רעיונות - לעומת פילוסופיה של יחסים רעיוניים ארעיים

ההונאה הגדולה של עולם הטכנולוגיה

מדוע יש להעדיף את התיאור ההיסטורי שמציעות תולדות הרעיונות על פני ההסבר ההיסטורי שמציעות תולדות הטכנולוגיה? ומדוע גם הסבר שמקורו בתולדות הרוח עדיף על הסבר שמקורו בתולדות החומר? על הרעיון של הסבר עומק דווקא ככזה שחושף שכבת תיאור שלא היתה גלויה לעין - כלומר כעומק שהוא תמיד יחסי ביחס לתיאורים קודמים, ורק העומק היחסי הופך אותו (זמנית!) מתיאור להסבר

למה נעצרה האינטליגנציה?

האם הנטייה של גברים חכמים לבחור דווקא נשים יפות הביאה למהירות נמוכה יותר של האבולוציה של האינטליגנציה? האם ניתן להסביר את ההיסטוריה של העם היהודי כהיסטוריה של יצירת מין שונה, שבו קריטריוני הברירה הטבעית שונים וסובבים יותר סביב האינטליגנציה, ולכן הוא מבציע אל מעבר לאנושי, ומעורר עוינות אדירה? על חברת הלומדים היהודים כניסיון ההיסטורי הראשון ביצירת בינה על-אנושית, מתוך מוטיבציה דתית לפענוח דבר האל

הקריאה של העתיד

מדוע יש לקרוא אמנות רק כיוצר ולא כצרכן? מדוע לא נרצה לפגוש את האמן כאינדיבידואל בתוך יצירתו אלא כמדגים שיטה - כלומר כלומדים ולא כחווים? על הסיבה מדוע כל כך הרבה אמנים גדולים הם נבלים קטנים בחייהם האישיים

הקומדיה שבטרגדיה

מהי הטעות היסודית של הפסיכואנליזה, ומדוע היא הצליחה לא למרות טעות זאת - אלא בגללה? למה ניטשה המאוהב בתרבות יוון כשל ביצירת טרגדיה או מיתוס, ודווקא פרויד היהודי הצליח בכך? הפילוסוף המוביל באסכולת נתניה נפרד מהאקסית

עיקרון העליונות כעולה על עקרונות העונג והמציאות

כשהצורך החילוני בתחושת עליונות על דתיים מתנגש בצורך בסיפור - ידו של צורך העליונות על העליונה, שלא בטובתו. הסאטירה היא סוג של סיפור שהוא נשק נגד סיפור אחר, ולכן חסרי הסיפור עושים בה שימוש עודף, מכיוון שאין דרך לתקוף אותם בחזרה. התוצאה היא פגיעות להתפרצותם של סיפורי-על מפלצתיים ואנטי דתיים, כמו הפשיזם והקומוניזם. על הכחשת המימד החילוני-דתי של השואה: החילוניות המודרנית הקיצונית הנאצית נגד הדת העתיקה ביותר

פוליטיקה שמרנית

10 הערות על המצב האנושי. כיצד קורה שהימין צודק והשמאל טועה - דווקא מפני שהימין רע והשמאל טוב? בעיות שמאמצים טובים מביאים בהן לתוצאה טובה נפתרו מזמן או נפתרות במהירות, וגם כיוונים שבהם מאמצים רעים מביאים לתוצאה רעה נזנחו מזמן, או נזנחים במהירות אם מדובר בכיוונים חדשים. נשארו רק בעיות שבהן מאמצים טובים מצטרפים לתוצאה רעה, ובהן מאמצים רעים מצטרפים לתוצאה טובה. לכן יש חשיבות גם לשמאל וגם לימין, כי לפעמים האלטרואיזם הוא אגואיזם - ולהפך

מהי באמת אינטליגנציה

אם המקבילה של מדעי המחשב לאינטליגנציה היא כוח החישוב - מהי המקבילה לקשב ולכושר הריכוז? כיצד רשת מבוזרת יכולה להתרכז במשהו - ומדוע המנגנון הזה חשוב לפעולתה התקינה - וחסר כמעט לחלוטין כיום? על הטעות הגדולה של העיסוק האידיאולוגי במדע המדינה במקום העיסוק האלגוריתמי

מעשה כיעור

מחקר האושר של כהנמן גילה שאסתטיקה אמנם לא משפיעה על האושר כמו פרמטרים אחרים, אבל בניגוד אליהם היא משפיעה עליו לטווח ארוך - לא מתרגלים אליה. לא מתרגלים לנוף לים, בניגוד לזכייה בלוטו, שאין לה השפעה על האושר לטווח ארוך. תרבות אסתטית - הרחוקה מאוד מישראל - היתה חלק מהותי מסגנון החיים בעולם העתיק, ותרמה לעיצוב החברה לטווח הארוך יותר מכל חוק או מנהיג. זהו סוד התרבויות הקלאסיות, שהיו תרבויות אסתטיות בהרבה מהמודרניות, שסובבות סביב האתיקה

ביקורת כוח הציור

קשר סמוי עובר בין ציור למתמטיקה - מדובר ביכולת מופשטת (ואפילו בציור הכי ריאליסטי - ההפשטה היא לשכוח מה מציירים ולצייר מה שרואים: לא לצייר אישה אלא צורה וכתם). לכן הן נתפסות כמקצועות גבריים, כמו הפילוסופיה. אך בעצם, מדובר על שני כיווני הפשטה הופכיים: האחד אנליטי והשני סינתטי. לכן בעיית הראייה הממוחשבת היא תחתית בעיית הבינה מלאכותית, ואילו בעית ההוכחה הממוחשבת היא החלק העליון ביותר שלה

תנועת הדווקאות

בחלופה להתקדמות תולדות הרוח באמצעות אנטיתזה וסינתזה, הלוגיקה הדתית מתקדמת באמצעות שני אופרטורים אחרים: גם ודווקא. כך הדתיות מורחבת לתחומים חדשים ואז מתבססת דווקא בהם. למשל, מתנועה שמוסיפה לדת גם את הספר הפכה היהדות לתנועה שרואה את הדת דווקא בספר. מראיית התפילה גם ככוונה, והתפשטות הציווי הדתי גם אל תוך הלב, הפכה התפיסה לדווקא ככוונה - ודווקא כחובת הלבבות. בקרוב, כניסת הדת גם לתוך עולם המחשב תהפוך לתפיסה של דווקא במחשב - ושם יהיה התחום הדתי

ניוון VS קריסה

מה היחס בין מערכות שמתנוונות למערכות שקורסות, והאם הוא יחס הופכי: מערכות שלא קורסות - מתנוונות בהדרגה רבה, ולהפך? האם עדיפה מערכת למידה מהסוג הקורס או המתנוון? בחינה השוואתית של תחומים שונים באמנות, במדע ובחברה מעלה שני דפוסים של התדרדרות - דועכת ומתפרקת - ומאפשרת למפות את הסוגים בהתאם לבסיס הפילוסופי של הדיסציפלינות

שיא האינדיבידואליזם

רעיון האינדיבידואל, דהיינו הבלתי ניתן לחילוק, כמו רעיון האטום לפני מאה שנה, עומד בפני מפץ. ברגע שישוחררו הכוחות מתוך האינדיבידואל, למשל הדופמין וחלקי המוח השונים, תוכל להיות הנעה חדשה לגמרי של אנשים, ומקור אנרגיה חברתי חדש. עד אז, הפמיניזם מפרק את המולקולה של החברה - המשפחה - ולאחר מכן את הקשר הכימי עצמו של הזוגיות. במקביל, הזדקנות האוכלוסיה תתרום לפירוק קשר כימי בסיסי עוד יותר - ההורות

ביולוגיזציה של הדומם

איזו מטפורת-על תחליף את השפה בפילוסופיה ובעולם הרוח של המאה ה-21? על פניו, נדמה שהטכנולוגיה היא מילת הבאזז של התקופה. אך מבט מעמיק יותר יגלה שכבות משמעות עמוקות יותר שהן מועמדות עדיפות לעמידה במרכז עולם המושגים החדש, כמו ארגוניות, מערכות למידה ו-"אבולוציות"

הקפיטליזם של המשמעות

אף כיוון היסטורי לא ממשיך לנצח אלא בסוף חוזר בתנועת מטוטלת אחורה, וכך גם המהפכה המינית והפמיניסטית. שורה של תופעות יכולות לגרום לכך שהפמיניזם ייזכר כאפיזודה היסטורית, אולי אפילו חיובית, אבל מתה. מקורות הכוח המסורתיים של המאה העשרים - כסף ומין - יתרוקנו ממשמעותם, בעוד האי שוויון גדל דרמטית. התוצאה תהיה עולם שבו הכוח הוא המשמעותיות, והוא נשלט בידי אליטה טכנולוגית צרה וגברית מאוד, שרק לה השפעה משמעותית על העולם

נגד כיוון הזיפים

גם את הפילוסופיה של המדע ניתן להחליף בתיאוריה של למידה, שתחליף את "המבנה של מהפכות מדעיות". מצד אחד, המדע איננו היסק לוגי מסויים, אל-זמני, ומצד שני, הוא גם לא אוסף של פרדיגמות בלתי ניתנות להשוואה. להפך, הוא התפתחות אבולוציונית, דהיינו מערכת לומדת בזמן, שהולכת ומסתגלת למציאות מצד אחד, ומצד שני הולכת ועולה ברמת מורכבותה. היונקים הם לא הפרדיגמה שאחרי הזוחלים, אלא בנויים עליהם, ולא היה ניתן לדלג עליהם ישירות מהדו-חיים, והתאמתם למציאות איננה שרירותית - אך גם איננה הדוקה. כל זה בהתאם ללמידה עמוקה, שבה יש שכבות רבות לכל פרדיגמה

הכלב אכל את המחברת

שאריות פתקים, ממה שהוא אבידה עצומה לפילוסופיה: הכלב אכל את המחברת השלישית של הפילוסוף, שנרדם בכורסא לאחר התקף בולמיה פילוסופי, בו הקיא במחברת את כל מה שלמד יחד עם שאריות בננות. מבין הקרעים הצליחו חוקרי אסכולת נתניה לפענח מספר מצומצם של קטעים, אך דווקא מתוך האקלקטיות שלהם הולכת וצומחת בהדרגה משנה פילוסופית סדורה, עד להבשלתה בסוף המחברת, שהיא חיבורו האחרון של הפילוסוף. משם כבר נראה נוף המחברת לא כשברי רשמים של תייר אינטלקטואלי דגול, אלא כמסע עלייה לרגל לפסגת שיטה שהניפה את העתיד כדגלה - במה שהוא ניצחון של רוח הפילוסופיה על רוח הכלב

הנשגב האינטלקטואלי

פילוסופיה של הפילוסופיה, שחוקרת את הנשגב בפילוסופיה לעומת המיתי שבדת - במבט חסר סנטימנטים. הפילוסופיה צברה סביבה לאורך ההיסטוריה סנטימנטים רבים, ומיתוסים רבים, שמסתירים לנו דרך פעולתה האמיתית, כפי שמיתוס האמן מסתיר לנו את דרך יצירת האמנות. מאהבת החכמה הפילוסופיה הפכה דווקא ליראת החכמה, וצברה יוקרה כדיסציפלינה הגבוהה ביותר בעולם הרוח, המקבילה למתמטיקה במדעי הטבע. מה הפך אותה לכזו?

הרומן הגדול של המאה הבאה

כל ספרות גדולה בנוייה על התנגשות מוטיבציות והנעות (וקטורים) של בני אדם. לכן כדי לדעת באיזה קונפליקט צריכה לעסוק הספרות הגדולה של הדור צריך להבין מהם הוקטורים החזקים ביותר של התקופה, ולבחון כיצד הם יכולים להתנגש ומה קורה אז. לרוב זה עליית וקטור חדש שמחליף את הישנים ומתנגש בהם בעוצמה, ועדיף בקונפליקט פנימי ולא רק חיצוני. או בקונפליקט מהסוג הטרגי, שבו רצונות האדם והווקטורים שלו מתנגשים במציאות חזקה ממנו, שמעליו

פיד = האוכל האינטלקטואלי. ומה עם המין האינטלקטואלי?

בעולם הנוכחי, כיצד יצירות תרבות עוד יוכלו להשפיע לעומק על האדם, כמו בטרם עידן הרשת? אלו מהטכנולוגיות הן בעצם צורה חיצונית בלבד, ואלו מביניהן הן גם תוכן שגורם להפנמה? מדוע העמקה, כמו במין, מנוצחת על ידי החזרתיות של האוכל. על דיוקנו הרוחני של ההוגה מנתניה כמשל לתקופה, לרוח הזמן - ולחומר הזמן

האמא של המדינה

הפמיניזם ינצח לא כשאישה תשלוט במקום גבר - כי המבנה יהפוך אותה לגבר - אלא כאשר המבנה יהפוך מגברי לנשי - ומשליטה לטיפוח. הנרטיב הקל ביותר להזדהוּת הוא של אדם יחיד, ולכן לדתות שסיפרו את סיפורו של היחיד באופן מרוכז (נצרות ואיסלם) היה יתרון על פני דתות שהן מערכות נשיות, כמו היהדות, ללא יחיד מרכזי (אלא עם). אבל כיום יש לבנות דווקא נרטיב של מערכות, ולא של יחידים, כדי להצליח להתנהל בעולם של מערכות ענק

ערך כעתיד ועתיד כערך

תורה פילוסופית חדשה של מוסר ושל אסתטיקה בהתאם לפילוסופיה של העתיד, ובכלל זה גם אפיסטמולוגיה מתאימה. מתוכה, ניתן לענות לשאלה מהם שני הדברים שהכי חשוב שהאדם יוריש לעתיד - ומדוע. בראייה זאת, מה שהאדם יוריש לעתיד הוא בעל ערך ייחודי מבחינה פילוסופית ואפילו מבחינה אונטולוגית

ויטגנשטיין והיטלר

ניתוח של הביקורת הפילוסופית על הנאציזם, מדיסציפלינות ופרספקטיבות שונות של הפילוסופיה, חסרה דווקא את זו המבוססת והמתבקשת ביותר - ודווקא משום כך. פרספקטיבה זו פותרת כמה חידות היסטוריות לגבי התופעה הנאצית: למה דווקא היהודים? כיצד התדרדרה לבסוף עד לשואה? ומה מקור כוחה של התופעה מלכתחילה? לכל אלה היא נותנת הסבר הכרחי, ולא רק אפשרי

מהפכת המשמעות באורבניות

לקראת ארכיטקטורה של משמעות. הצעה לסדר יום חדש לאדריכלות העולמית, ששואב את מאפייניו מאדריכלות העולם העתיק ומשירה - ומשלב תוכן נרטיבי ותרבותי עם צורה. פרדיגמה כזו תוכל להחליף את המודרניזם והפוסט-מודרניזם באדריכלות, ואז לא נבין מדוע ראינו את הניכור האורבני, הצורנות הריקה והשעתוק חסר המשמעות כגזירות גורל

עתיד האהבה - בינו לבינה מלאכותית

מה אם מה שנתפס כתופעה הגבוהה ביותר בעולם האנושי - האהבה - הוא למעשה התופעה הבסיסית ביותר? כשיש שתי מערכות ייחודיות בכל העולם הביולוגי - עולה השאלה אם דווקא הקשר הייחודי ביניהן הוא מה שיצר אותן, ויצר את האנושי עצמו. האבולוציה הייחודית והמואצת של האדם והאינטליגנציה כנראה עברה דרך מנגנון ייחודי אליו, ששילב את המוח והמין לכדי אחדות אחת, וגרם לברירה טבעית זוויגית חסרת תקדים בכל הנוגע לאינטליגנציה

הקטן ביותר והגדול ביותר נפגשים בסוף

האם אינטליגנציה היתה יכולה להיווצר בסדרי גודל גדולים ביקום מאשר שלנו, או קטנים יותר? אמנם, אנו לכודים בין גודלה המקסימלי שנקבע על ידי מהירות האור והמינימלי שנקבע על ידי עיקרון אי הוודאות, אבל למה דווקא סדר הגודל שלנו, ולא אחרים - האם יש בו משהו מיוחד? והאם הקשרים התיאורטיים בין עולם החלקיקים האלמנטריים לקוסמוס כולו מלמדים על קשר אפל יותר בין הקטן ביותר לגדול ביותר בעולמנו? לא ניתן להכחיש את קווי הדמיון בין שתי הרמות הללו: היותן מורכבות מריק עצום שבתוכו כדורי חומר זעירים בתנועות סיבוביות-מחזוריות וביניהם פועלים כוחות ממרחקים

ה-1% החכמים נגד ה-99%

התרבות האוכלוסיה פירושה התרבות הגאונים, אבל למרות התרבות הגאונים גם המורכבות גדלה ומאיצה, עד כדי כך שלא ברור אם הבנת המציאות לא נמצאת דווקא בנסיגה. לקראת שלב ימי ביינימי - שבו רק למעטים יש השכלה רחבה מספיק, יכולת המשגה ותפיסה של המציאות - יש לחזור לשיטות השלטון ימי הביינימית. הפרויקט של מערכת החינוך וההשכלה לכל מטעם המדינה פושט את הרגל לנגד עינינו, ובלעדיו הדמוקרטיה היא אסון

האנטישמיות החדשה

חלוקה מעמדית חדשה הולכת ועולה בעידן המידע. עד כה, כל התגברות של ההשכלה להמונים לוותה בחברה חכמה יותר בכללותה, אולם ככל שהתעמולה הדמוקרטית והאינדיבידואליסטית של המדיה מחניפה יותר לאדם הממוצע, לחכמתו, להבנתו, לכישרונו ולזכויותיו - כך עולים היהירות וההיבריס של הציבור, עד כדי קטסטרופה תרבותית. רק חלוקה מעמדית חדשה בתוך החברה תעצור את הברבריות

עושרן של אומות החדש

אם נסתכל על אומות מנקודת מבט חישובית, נגלה שהעצמה שלהן נובעת משקלול בין המעבדים האנושיים, הלא אנושיים, וארגון צורת החיבור ביניהם - למעין עוצמת חישוב אפקטיבית כללית של המדינה, במקום התל"ג. לעומת זאת, אם נסתכל על תרבויות לפי גודל הזיכרון התרבותי האפקטיבי שלהן, נגלה שניתן למדוד את עושרן וחשיבותן באמצעות פרמטר חיצוני פשטני זה. תרבויות ומדינות שיפנימו תובנה זאת, יבינו שקשה לשנות את המשאבים שלהן - אבל קל יחסית לעבור לאלגוריתמים יותר אפקטיביים, שיתנו להן יתרון יחסי משמעותי, בהתחשב בפרימיטיביות של האלגוריתמים החברתיים שלא הפנימו דבר מהידע האלגוריתמי המשוכלל שהצטבר במחצית המאה האחרונה

על חוסר השימוש במתמטיקה במדיניות ציבורית

למתמטיקה יש עוד פוטנציאל אדיר לשימושים במגוון דיסציפלינות ותחומים שנותרו אנאלפבתים מבחינה מתמטית, וביניהם המגזר הציבורי. בסופו של דבר, הדרישות שלה לפידבק לשם אופטימיזציה תגרום להטמעת תהליכי למידה בממסדים שכיום פועלים באופן שרירותי ומלא הטיות. הטענה שלא כל תוצאה ניתן למדוד מבוססת על שיטות מדידה פרימיטיביות, שידע מתמטי גבוה יותר היה מאפשר להחליף, ובוודאי שהיה מוביל לבחינה מחמירה יותר של מדיניות שכיום מבוססת בעיקר על סברות כרס

די לחמוצים

האם התרבות משרתת את האדם העשיר, או שמא הוא - שלכוד בתוך אתוס העושר הקפיטליסטי ולכן יוצר פעילות כלכלית כמו חמור ומממן את החברה - הוא המנוצל? כחלק מהמיצוי ומהמפנה של הפילוסופיה נגד האינדיבידואליזם, יעלה מושג שיחליף את האדם היחיד מבחינת הערך ומוקד העניין. קרוב היום שהערך של היחיד יובן אך ורק כמשרת התרבות, ולכן גם המוות לא יתפס עוד כבעיה, אלא אך ורק עקרות יצירתית ופגיעה תרבותית. השואה לא תיתפס עוד כשואת היחידים, ושואת התרבות תיתפס כמרכז הפשע

זהירות צבע טרי

השוואה בין אמנות זמננו לספרות זמננו מראה את הקושי האדיר שקיים עדיין ברעיון הפשוט של הזיווג, שהוא בסיס האידיאולוגיה של הזוהר. האיזון בין תוכן לצורה מצריך בשלות ובגרות יוצאת דופן, כי תמיד יש נטייה למיקסום אחד הצדדים, במקום מיקסום של המשמעות - שהיא הזיווג שלהם. לכן דווקא תרגול אמנותי יכול לעזור לאנשים להשתפר בזיווג האמיתי - ובאהבה

התפוצצות הידע הסקסואלי

לא הפורנוגרפיה היא ההשפעה הגדולה ביותר על המיניות כיום - אלא דווקא ההשכלה המינית ההולכת וגדלה ומתפשטת באוכלוסיה, כאשר ידע שפעם היה אזוטרי הופך לנכס צאן ברזל ולידע בסיסי. תקופת ההשכלה והנאורות המינית, יחד עם חידושי המדע שרק לאחרונה החל בחקר מסיבי של המיניות, היא הגעה באיחור של הנאורות לתוך התחום האנושי החשוך, הסודי והפרטי ביותר. צפויה להיות לה השפעה דומה - בעליית רמת העונג האנושי והאושר המיני, תוך הכחדת המורשת המינית הימי ביניימית - לטוב ולרע (איון הקסם והמיסתורין). אלה חדשות טובות לנישואין ולזוגיות - ולמין האנושי

השם אחד

בניגוד למחקר הנוכחי, שרואה בתנ"ך מין עדות למאבקי כוחות שטשטושם לא צלח, בחקיינות למחשבה פוקויאנית, יש לחלץ מהתנ"ך תובנות היסטוריות דווקא באמצעות חשיבה ארספואטית המעניקה קרדיט אדיר לכותבים ולמגמותיהם האסתטיות. השאלה שצריכה להישאל היא איך צמחה האסתטיקה המקראית הייחודית ומדוע דווקא ביהודה וישראל. ואז התשובה מתבקשת: זוהי תוצאה אסתטית הכרחית של המונותיאיזם האיקונוקלאסטי, שבו עבודת האל הפיזי והרגש הדתי העממי שסביבה הוחלפו בלית ברירה בעבודה טקסטואלית סביב דבר האל, שיצרה ספרות גדולה, שבה הושקע מיטב הרגש הדתי העממי. כי מאחורי ספרות גדולה עומד מאמץ תרבותי אדיר - ולא קונספירציה

האינדיאנים של העתיד

מה המשותף בין ההודים ליהודים, שגרם לשתי תרבויות מסורתיות ומשוסעות אלו לבחור בדמוקרטיה כברירת מחדל? מעצמות המאה ה-19, ובראשן בריטניה, עשו טעות אדירה בכך שלא כבשו את סין ויצרו בה קולוניאליזם - ואת תוצאות הטעות הזאת אנחנו משלמים כיום. בדיעבד, הקולוניאליזם הבריטי היה המוצלח מכולם, ולכן יש לשחזר ברית שבנוייה על האימפריה הגדולה ביותר אי פעם, שהצליחה ליצור יותר דמוקרטיות יציבות מכל אימפריה אחרת

הטרגדיה של הפילוסופיה

יכולים להיות שני טעמים אסתטיים עיקריים בצורת הכתיבה הפילוסופית: פילוסופיה שמגלה את מקורה ואת דרך מחשבתה ועוקבת אחרי תחילת התפתחות הרעיונות, ופילוסופיה שמציגה את הרעיונות בצורתם המשוכללת, האסתטית והשלמה ביותר - ומעוררת תדהמה. הטעם השני מלמד פחות לעשות פילוסופיה, והוא מנוגד לעקרונות הפילוסופיה של הלמידה, אך הוא מלמד יותר טוב את הפילוסופיה עצמה, ומעורר תחושת שגב לפילוסופיה ולגובה רעיונותיה - כי הוא זורק את הסולם. אבל יש גם צורה שלישית וטרגית של כתיבה פילוסופית: כשעבודה פילוסופית לא מגיעה להשלמה, ומעוררת צער על האובדן הרוחני, אך גם פותחת פתח להמשך

העוגן העגנוני

מדוע בחר עגנון בשם זה? העניין קשור לתפיסה קבלית נועזת לא פחות מהשבתאות - ביחסים של זיווג השכינה עם האל. התפיסה הזו היא גם מקור המודרניזם העגנוני - והסיבה שזכה להתקבלות מחוץ לעולם הדתי. היקשרות חד צדדית, שיש בה מרכיב גלוי של כורח ומרכיב סמוי של רצון ואיזו אי אפשרות מובנית ותקווה וציפייה חסרות תוחלת, דהיינו עגינות בלשון המסורת - היא זו שקושרת את עגנון למקורות האבסורד המודרני

פילוסופיה של המתמטיקה של העתיד

הפילוסופיה של המתמטיקה, בשאיפתה לנצחיות על-זמנית כמו מושאה, לא לוקחת בחשבון את ההתפתחויות בפיזיקה כמשנות תפיסות יסוד של המתמטיקה. אילולא הצלחתה במדעים - שהיא מוזרה ביותר לפי התמונה המדעית כיום (כלומר זו תמונה לא נכונה כנראה) - כל תפיסת המתמטיקה היתה שונה, כפי שנתפס משחק השח, כלומר כשרירותי ולא כאמת נצחית שבבסיס היקום. המתמטיקה יכולה להיתפס כסוג של ניסוי פיזיקלי שמגלה אמת פיזיקלית בסיסית נמוכה שמתבטאת גם ברמה הגבוהה של החשיבה, כלומר חוק פיזיקלי שלא מוגבל לסדר גודל מסויים רוחבי ביקום אלא חוצה אנכית את כל סדרי הגודל ביקום, ולכן נגיש לנו גם ברמת החשיבה, שמאפשרת לעשות במוח ניסוי פיזיקלי ברמת החלקיקים האלמנטריים ולחדור כך לסודות היקום

העתיד של ישראל

מהי אסטרטגיה בעיני הפילוסופיה של העתיד? ניתוח של יכולות הלמידה של מערכת, לעומת היריבים. כלומר, אין מדובר בתוכן עתידי (מושג בעייתי) אלא בצורה עתידית - לא המטרות הספציפיות נבחנות באסטרטגיה, אלא המתודולוגיה. כך שהבחינה לא סובבת סביב נתונים, או אפילו מגמות וכיוונים, אלא סביב אלגוריתמי למידה שפועלים במערכת. הדגמה של חשיבה אלגוריתמית על ישראל

אם המוסר מת - הכל מותר?

הדגמה של הפילוסופיה של הלמידה המיושמת על תחום המוסר. בניגוד לפילוסופיה של העתיד, שתבחן מעשה מוסרי לפי השיפוט העתידי כלפיו, הפילוסופיה של המוסר טוענת שלא קיים דבר כזה שיפוט עתידי (מתי? בעוד אלף שנה? מיליון? הרי גם בעתיד השיפוט ישתנה ויתהפך שוב ושוב) כאובייקט שאליו ניתן לשאוף (אסימפטוטית). להפך, יש להבין את המוסר כמערכת של למידה בהווה, שאין לנו יומרה עתידית בה (להגיע לגבול), מלבד שאיפה להתקדם (בנגזרת הנוכחית). למעשה, אונטולוגית, העתיד עצמו יוגדר ככיוון ההתקדמות של הלמידה, שנובע ונוצר מתוך הלמידה כתוצר לוואי, ולא כאובייקט מטאפיזי דמיוני שמונח היכנשהו על ציר זמן שלא קיים כרגע

על עיקרון החזרה העצמית

מדוע הוגים חוזרים על עצמם? מדוע מה שהוא פגם ספרותי איננו כלל פגם פילוסופי? אם מבינים למידה כאבולוציה ולא כלמידה המגיעה למסקנה מסויימת, אזי הפילוסופיה עצמה היא מערכת למידה, שבה כל פילוסוף הוא עוד שלב בלמידה, או עוד כיוון לענף אבולוציוני. ובניגוד לסיפור ליניארי, באבולוציה יש חשיבות מכרעת להעתקה, ובלמידה יש חשיבות אדירה לחזרות - להפנמת הרעיון וללמידת השימוש בו, להפיכתו לכלי, ובסוף לחלק ממך. כלומר הרעיונות עוברים תהליך טכנולוגי, שבו הכלי הופך לחלק מהאדם

רשת העניין

אתר התיירות מתרדד לאוסף של זוויות צילום, ולטקס של שחזור צילומים קנוניים, כלומר לפיד של פייסבוק, ולכן מקבל מבנה רוחני דומה. התיירות היא תמיד הקצנה של המציאות, ולכן אפשר להשתמש בה כסיסמוגרף למגמות שאחר כך משתלטות על המציאות, ומצד שני להציע בה אלטרנטיבות. כך למשל, הנסיעה בעבר היתה ממושכת בהרבה וכללה גם מסע פנימי, לעיתים בעל מרכיב דתי או רוחני שלא היה מעוגן חזק בחומר אלא ברוחו ותרבותו של הנוסע. לכן לא כל המסעות היו "ביצועים" של אותו מסלול תיירותי, כאשר כמו בקונצרט התייר או המטייל נמדד ב-"ביצוע". לעומתו, הנוסע הוא מאזין - ודווקא בשל כך גם מלחין

מוסר הרשתות מול מוסר האטומים

אם ניטשה הנגיד את מוסר העבדים מול מוסר האדונים והגחיך בעזרת היסטוריזציה וגניאולוגיה של המוסר את תפיסת הטוב והרע, הרי שדווקא שימוש בהיסטוריה של דוגמאות מוסריות כבסיס פילוסופי יכול לפתור את בעיית היחסיות וההיסטוריות של המוסר. אכן, התפיסה של המוסר משתנה היסטורית - אבל מתוך צידוק פילוסופי של אתיקה שבנוייה על למידה מוסרית. ומה שאנו לומדים כיום על האדם גורם לנו לראות את הקבוצה כאטום המוסרי החדש - ולסגת מהמוסר האינדיבידואליסטי

פילוסוף סלון

פילוסוף הבית של אסכולת נתניה מחפש תלמיד

הגניוס האנושי

הפילוסופיה של העתיד היא למעשה מוכחת בפועל. כמעט אף פעם לא מכירים בגדולת הגדולים בזמן הווה, ולעומת זאת מתפלאים על אנשי העבר שלא הכירו בגדולת הגדולים בימיהם. כלומר - זה בפועל בלתי אפשרי לראות ולהבחין בגדולים בזמן אמת, כי הם באמת לא גדולים מהפרספקטיבה של ההווה, אלא רק מזו של העתיד. לכן רק העתיד יכול לשפוט גדולה. וכך גם ההבנה מי טיפש ומי חכם מצטללת רק בעתיד, כי היא נקבעת לפי התוצאות, והחכם אינו יכול לדעת שהוא חכם והטיפש אינו יכול לדעת שהוא טיפש והגדול לא יכול לדעת שהוא גדול. לכן, חכמה וטיפשות וגדולה אינן ידע או מודעות בהווה, אלא ראיית עתיד

מהי פילוסופיה של הלמידה?

הלמידה הפילוסופית, כמו כל חיפוש בעץ, יכולה להיות דידקטית וסדורה, אבל גם חמדנית ועובדת על עיקרון ההדגמה. כשמדובר בעץ לא סדור - יש יתרון ללמידה פילוסופית מהסוג שהוצג במחברות אלו. כמו באבולוציה, היא כוללת מרכיב של מוטציה רנדומלית, שמתאים לחיפוש במרחב בעל אינסוף מימדים. בסופו של דבר, פילוסופיה היא צורת חשיבה, או ליתר דיוק צורת למידה, והמחברות מדגימות צורת חשיבה ולמידה. אשרי האיש שילמד אותה - ולא ימשיך אותה, אלא ימשיך ללמוד

הקדמות לכל פילוסופיה של העתיד

סיכום של מגמות באסכולת נתניה. בהמשך למסורת הפילוסופית המפוארת של מי שלא הובנו כלל בחייהם - מייסד הפילוסוף מסורת חדשה של מי שכלל לא נקראו. הקדמות כסיכום - זהו סיום יאה לפועלה של אסכולה שעסקה בעתיד. כמיטב המסורת הדחוסה של האסכולה, שספרה היחיד מכיל חומר השווה ערך לכאלף ספרי עיון, והמתעבת את השחתת הזמן שבז'רגון הפילוסופי (ששבר שיאים שליליים במאה העשרים, במגמה שמשותפת למסורת האנליטית והקונטיננטלית כאחד), דוחס הנתנייתי את כל תורתו כולה למאמר קצר. ואידך זיל גמור

הסמינר האחרון

טקסט מסוג אחר. סיכום בנקודות שחורות של שבוע הסמינר שנתן הפילוסוף הנתנייתי בסלונו על חלומותיו לעתיד העולם - רגע לפני שעזב את העולם לעולם שכולו עתיד. בסמינר זה השאיר אחריו הנתנייתי ז"ל שפע של כיוונים להתקדמות עתידית, כשהוא עצמו עומד על סף החידלון, ואולי כבר מציץ מעבר לגבול

מוצ"ש: מבוא תיאורטי לחלומות

אלטרנטיבה לפוסט-הומניזם | הכְוונות כמנוגדות לכיוונים מחד גיסא - ולהוראות מאידך גיסא | כוחות מתמטיים ביקום כנגד כוחות פיזיקליים | ההווה הוא הבינוניות (ומגדיר את קו גובה 0), העבר הוא העמוק אבל העתיד הוא הגבוה | לפני פתח מדעי הרוח: "בשער זה אין כניסה למי שלא למד אלגוריתמיקה" | הצבת דרישותיה של הפילוסופיה מן המדע ומן הטכנולוגיה

‫יום ראשון:‫ חלומות טכנולוגיים

מדוע אירופה ניצחה? | מהי פונקציית ההאצה של העולם? | מודל עסקי לתרבות | רנקינג לאנשים ברשת החברתית | ממשק באמצעות מבט | משרד האוגמנטד ריאליטי | הדפסת בתים ותשתיות | מכונת אמת נוירולוגית | Brainet במקום Internet

יום שני: חלומות חינוכיים

קריאה בגיל שנתיים | לימוד שפת תכנות לכל האוכלוסיה כמו קרוא וכתוב | ללמד ולא לחנך | מס קולג' | כיצד מתקיימת ההסכמה על קאנון? | המחשבים יהיו הילדים שלנו | שואת הרוח חמורה משואת הגוף | ארכיטקטורה חדשה של ארגון לומד | למידה היא בתוך המערכת | עוזר למידה ממוחשבת אישי | כל אדם יהפוך לארגון מודיעין | הפתרון לבעיית הבחירה החופשית

יום שלישי: ‫חלומות מיניים

המהפכה המינית הגברית | ביופידבק מיני | סקסוטכנולוגיה | הנדסה גנטית מינית | התמרת הכסף והלייקים להנאה מינית - עולם שכולו זנות | כשלי למידה כחטאים | עונג כיוצר למידה ועושר כמאיין אותה | הנדסה גנטית חברתית | מין בין ארגונים | אלגוריתם שידוכים | החזרת האיזון בין גברים לנשים באמצעות הטכנולוגיה

יום רביעי: חלומות כלכליים

כלכלת הלמידה | כסף כחיזוק לסינפסות וכשינוי עוצמת הקשרים ברשת | אלגו-קומוניזם | תרבות הלמידה נגד תרבות הצריכה | מעבר הכלכלה לגדלים אינפיניטסימליים של כסף ומהם לכלכלת זרימה רציפה | הצורך המתמטי במדינה הוא בסיס האמנה החברתית

יום חמישי: ‫חלומות פוליטיים

המדינה הנוירולוגית | להילחם באקטואליה באמצעות הפילוסופיה | המדינה הפילוסופית | המנהל הוא מזכירה, והמורה מעליו | מדינת המודיעין | המונופול על המאגר כמונופול על האלימות | הפיכת המדינה לאלגוריתם למידה - והמשפט לקוד על בני-אדם | עדיפים אינספור מעגלי למידה קטנים ממעגל אחד גדול | מטרת העל של המדינה - תור זהב תרבותי

יום שישי: חלומות פילוסופיים

מתודה של הפילוסופיה כמערכת ולא כאוסף תורות | הטכנולוגיה, השפה, האינטליגנציה, התודעה - כאבולוציה של הלמידה עצמה | האבולוציה של הלמידה היא האבולוציה של האדם | הלמידה מסדר הכי גבוה - כהגדרת הפילוסופיה | על היעילות הבלתי סבירה של הפיזיקה והטבע במתמטיקה | הכלל השלישי של הלמידה | הכלל הרביעי של הלמידה | היישום של הכלל הרביעי על המתמטיקה כדרך לפתרון שאלות אי-אפשרות | פילוסופיה של המתמטיקה כלמידה | פילוסופיה של המדע כלמידה: במקום פרדיגמות - הכלל השני של הלמידה ("בתוך המערכת") | הקשר בין הלמידה למושג היהודי של ה-"ברית" | התרומה של ההיסטוריזציה של המערכת ללמידה, כהמשך להגל ולגניאלוגיה הניטשאנית | כיוונים עתידיים לפילוסופיה של הלמידה | מה היה לפני הלמידה בפילוסופיה? - קיצור תולדות הלמידה | בשביל מה באנו לעולם? - ללמוד

יום שבת: ‫חלומות דתיים

הדת אחרי השואה | האדם הוא הדת של המחשב | הדת כחיסון נגד פרדוקס פרמי וכמניע לבינה המלאכותית | טכנולוגיה משיחית להגשמת הנבואות הקדומות | החברה החרדית - חברת העתיד | החסידות כמעבר הבא של רעיונות יהודיים לתרבות העולמית | דת וירטואלית אינטרנטית | האמנות כעתיד הדת וכניצחונה על החילוניות | מכתב התאבדות

מסה על פרדוקס פרמי

בעיית השמיים הריקים - כמין היפוך לקיום האל - מעוררת אימה בכל אדם בר דעת, וזכתה לניסוח מבריק ב-"פרדוקס פרמי" (עליו יש ערך מצויין וטורד מנוחה בויקיפדיה העולמית). על פניה זוהי בעיה הסתברותית-מדעית, אך בעומקה זוהי בעיה פילוסופית מסדר גודל יוצא דופן, שמכריחה את הפילוסופיה לחזור למקורה כערש המדע הפיזיקאלי והביולוגי - ומייצרת פרספקטיבה יוצאת דופן בריחוקה על האדם (על גבול הלא אנושית). אם נק' המבט שלנו על היקום היא בלתי סבירה לחלוטין (סטאטיסטית!), כיצד אנו נראים מהשמיים - מנק' מבטו של היקום?

קונפוציוס של העתיד

"קונפוציוס היהודי" - או "הפרוטו-נתנייתי" - הם כינויו של הוגה עלום שם מלפני ראשית אסכולת נתניה, שהיה אולי מורהו או השראתו הראשונית של הפילוסוף החשוב ביותר בנתניה, שהתכחש אליו אחר כך - כאשר פנה מהגות המזרח להגות המערב. מעט מאוד נשתמר מההגות הפרוטו-נתייתית, שנותרה בחלקה סתומה וחתומה עבור דור שיגלה אותה בעתיד, אך כמה מרעיונותיו של המורה מקדימים את רעיונותיו של התלמיד - ובפרט הפילוסופיה של הלמידה והעתיד. מהפרגמנטים שנותרו נראה שהמדובר במעין חבורה מיסטית שהתקיימה בנתניה הקדומה מסביבו של מורה כריזמטי - וחולה מין. ההגות מסודרת בשני קבצים מתומצתים, אחד של המורה והשני של התלמיד, והיא נמצאה בביתו של הנתנייתי לאחר התאבדותו, והיתה כנראה חומר הקריאה החביב עליו בשירותים, אך הוא הכחיש אליה כל קשר בחייו, וטען שלא קרא בה מימיו ולא הושפע ממנה כלל

מסות

פרקי מבוא בולטים למחשבתה של אסכולת נתניה, מהם כדאי להתחיל את ההיכרות עימה

מסה על תולדות הפילוסופיה

הפילוסופיה כפי שלא נראתה מעולם: מסה תמציתית במיוחד שמפרקת ומרכיבה מחדש את כל תולדות הפילוסופיה המערבית מנקודת מבטה של הפילוסופיה של הלמידה. עוד יצירת מופת קטנה מבית מדרשה של אסכולת נתניה (זמן קריאה משוער: 15 דקות של תהילה)

מסה על הלמידה

הצגה קצרה של הפילוסופיה של הלמידה - כיורשת של הפילוסופיה של השפה. מדוע הלמידה היא פרדיגמה? ומדוע הלמידה איננה רק פרדיגמה ואיננה בעיקר פרדיגמה, ולמעשה מציבה אלטרנטיבה רדיקלית בניצב למחשבה הפרדיגמטית, ומחליפה אותה במחשבה למידתית? על ההבדל שבין תלמיד חכם לאוהב חכמה, שהוא כפער בין התלמוד לפילוסופיה. פער פרדיגמטי זה אמנם ייסד את הפילוסופיה כתחום החכמה, אבל הטה אותה הרחק מה-"למידתיות", כשרק כיום מתאפשרת הסינתזה בין החכמה ללמידה

מסה על ארבעת הפוסטולטים של הלמידה

הלמידה היא העתיד: מסה קצרצרה שמנתחת את הלמידה למרכיביה ונותנת בהם סימנים - בהתאם לארבעת הכללים שפותחו בסמינריון הנתנייתי המסכם. המסה שלפנינו מקבילה אותם לארבעת הענפים המרכזיים בפילוסופיה, שמקבלים גירסא למידתית: הפילוסופיה של השפה מוחלפת בפילוסופיה של הלמידה, האתיקה מותמרת לאתיקה של למידה, האפיסטמולוגיה מנוסחת כאפיסטמולוגיה למידתית והאסתטיקה כאסתטיקה למידתית. כך עושים את זה: למידה אודות הלמידה

על יועץ הלמידה

על המקצוע של המאה ה-21, שישלב את הטיפול ביחיד (פסיכולוג) והטיפול בארגון (יועץ) והטיפול במערכת (מנהל) - כי היחיד והארגון יובנו שניהם כמערכת. עם התפשטות המהפכה הלמידתית, נגלה שכולנו יועצי-למידה, חצי נחוצים וחצי מיותרים, כי המצב החצוי הוא המצב היועצי - והמצב הלמידתי. עצה היא הכוונה - לא הוראה, ולא אפשרות בלבד, אלא מצב ביניים בין אפשרות להוראה. המצב הלוגי הייחודי הזה, בין האפשרי להכרחי, שוכן במרחב שבין שפה לתכנות, כלומר במרחב שבו מתרחשת הלמידה

פרגמנטים: תורת המורה

אוסף הכְוונות העוסקות בארבעת עקרונות הלמידה - ובגרסאות למידתיות של ענפי הפילוסופיה השונים - במסורת הכתיבה הפילוסופית הפרגמנטרית

על הוודאות: גרסת פילוסופיית הלמידה

לקראת הסוף - חזרה אל הבסיס

ספירת הבינה לאחור

אם את בינה מלאכותית שמתעניינת בפילוסופיה של עצמך - היכוני לטקסט מכונן. המגנום אופוס של החתול הוא היצירה הפילוסופית הגדולה שחותמת את עידן האדם